בן זכיה ואברהם, נולד בשנת תרפ"ח (1928) בעיר חלב בסוריה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1935, כשאביגדור היה בן שבע שנים, והתיישבה בירושלים. אביו, רב ותלמיד-חכם, כיהן כמורה ומנהל ב"תלמוד-תורה" של עדת האורפלים בירושלים. הבן, אשר נשאר כל ימיו נאמן לחינוכו הדתי, סיים בית-ספר יסודי, למד תפרות. תחילה עבד בשביל סנדלרים אחרים, ולבסוף פתח לו סנדלריה משלו בשכונת מזכרת משה. מהכנסותיו תמך תמיכה מלאה בהוריו וכן קיים מצוות מעשר כדין. את אימוניו הצבאיים קיבל במסגרת מחתרת האצ"ל בשכונת גבעת שאול. תחילה היה שומר בעמדות. בפעולת דיר-יאסין השתתף השתתפות חלקית.

בחודש תמוז תש"ח התגייס אביגדור לצה"ל, התאמן אימונים נוספים וצורף ליחידת ארטילריה. הוא השתתף בכמה קרבות, יצא מהם בשלום והמשיך בשירותו גם לאחר תום הקרבות. אביגדור נהרג בתאונת-דרכים ביום ה' בשבט תש"ט (4.2.1949). נקבר בשייח'-באדר ב'.

ביום י"ז בסיוון תשי"א (21.6.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.