בנם של גאולה ווייז. נולד ביום ד' בחשוון תשנ"א (23.10.1990) בראשון לציון. אח ליובל ומעין.

אבישי גדל והתחנך בראשון לציון. למד בבית ספר יסודי בעיר והמשיך את לימודיו בחטיבת ביניים ותיכון מקיף ז' "רביבים". החל אז את דרכו המוזיקלית, כשהשתתף בלהקת הנוער העירונית "צעירים בראש". בתיכון פגש את יעל, ועד מהרה הם היו לזוג אוהב.

עם סיום חוק לימודיו התגייס לצה"ל בשנת 2009, בחר בשירות קרבי והחל קורס טיס. בהמשך התנדב לשירות בחיל האיסוף הקרבי. תפקיד הלוחמים בחיל זה הוא איסוף מידע מודיעיני מהשטח וסיכול פעילות חבלנית עוינת. אבישי שובץ בפלוגת "מוביל", פלוגת החוד בגדוד ובחיל, שאליה מצורפים מצטיינים מכל מחזור גיוס. לוחמי הפלוגה הם אנשי שטח המבצעים פעילויות בתוואי מורכב, בין השאר ביערות, ומגינים על גבולות המדינה תוך הפעלת מכשור ייחודי, תצפיות וניווט, והיטמעות במרחב במשך שעות וימים ארוכים.

לאחר שחרורו משירות סדיר, המשיך לשרת במילואים בחיל התותחנים כל אימת שנדרש לכך.

בשירותו הצבאי למד אבישי את רזי הטבע והתוודע לאהבתו לטבע בכלל וליער בפרט. חלומו הגדול היה להקים את ביתו במו ידיו בטבע, בין עצי היער. הגשים את חלומו כשבחר עם בת זוגו יעל להקים את ביתם בקיבוץ צבעון, הדוגל בערכי אקולוגיה, חינוך וקהילה. הקיבוץ שוכן בגליל העליון על הר קלען, בין היישוב גוש חלב לקיבוץ סאסא, כארבעה ק"מ מגבול לבנון ובסמוך ליער ברעם. ביתם נבנה מעץ ומחומרים טבעיים, ועטף בתוכו את שאיפותיהם ותקוותם לחיים פשוטים של אהבה לקהילה, לטבע ולארץ.

בשנת 2021 הגיחה לעולם בתם עליה, שמילאה את חייהם וביתם באור. היא הייתה עם אביה באשר הלך, בטוחה במנשא.

"אבישי היה נשמה גבוהה", כתבו חבריו מהקיבוץ. "איש חזק ועדין, שסקרנותו לא ידעה גבולות בחקר עצמו והעולם. אוהב טבע, שהכיר את היער באינטימיות ששמורה למתי מעט. היה מוזיקאי ומתופף מוכשר שהקצב חי לו בתוך הגוף.

היווה משענת של ממש לבני משפחתו וחבריו, במסירות ובנדיבות. צחוקו המתגלגל ידע להמיס את הקרים שבלבבות. ידיו בנו את בתינו.

אבישי היה איש של אור ואהבה. הוא ניחן בחיוך מיוחד וענק שהאיר תמיד את סביבתו, וביכולת לראות את הקסם בעולם ובכל אדם שפגש אותו, ולהראות לכל אדם את הפלא שבתוכו".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר, עם רבים מחבריו, גויס אבישי למילואים. למחרת, 8 באוקטובר, החל ארגון הטרור חיזבאללה בשיגור רקטות וטילים. כחלק מבני קיבוצו, עשה אבישי את שירותו בכיתת הכוננות של היישוב, ועסק בפעילויות הגנה כנגד מתקפות האויב.

רב-סמל מתקדם אבישי כהן נפל בעת שירותו במהלך המלחמה ביום י"ג באדר א' תשפ"ד (22.2.2024). בן שלושים ושלוש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו בת זוג, ילדה, הורים ושתי אחיות.

כתבה בת זוגו יעל:

"זכינו לאהוב.

תודה עליך איש שלי. תודה שזכינו לגדול יחד, להגשים חלומות, ללמוד ולהתפתח כל רגע. תודה שהשארת לי את עליה שלנו.

אני אוהבת אותך, תמיד".