בנם של יפקי וישראל. נולד ביום ט"ו בניסן תשמ"א (19.4.1981) במושב הזורעים. ילד רביעי להוריו, אח לאפרת, אלדד, שמואל, אבישי ואלעזר.

נשוי לתמר ואב לדניאל, הדס, איתן ויובל.

אביתר (אֶבְיה) גדל במושב החקלאי-דתי הזורעים שבשיפולי בקעת יבניאל. הוא למד בבית הספר היסודי בקיבוץ לביא, והמשיך את לימודיו בישיבה התיכונית בחיספין שברמת הגולן. לפני שירותו הצבאי בחר להקדיש שנתיים ללימוד תורה בישיבה הגבוהה "שבי חברון".

ביוני 2001 התגייס לצה"ל, ושירת בגדוד "שחם" בחטיבת הנח"ל. אחרי הכשרתו כלוחם הוא יצא לקורס קצינים, ואחריו מילא תפקידי פיקוד רבים. במנהיגות השקטה שאפיינה אותו, יחד עם נאמנות לערכים שעליהם התחנך, הפך לקצין מסור, מקצועי ומפקד נערץ. פקודיו מעידים שידע לראות ולהרגיש כל חייל וחייל, ולתת כתף ומענה לכל מי שנזקק.

בסיום הטירונות שלו נישא אביתר לתמר. בני הזוג התגוררו בכפר סבא, ובה גידלו את ארבעת ילדיהם: דניאל, הדס, איתן ויובל. אביתר היה אבא אוהב, פעיל, מעורב ומחובר למשפחתו ולקהילה הכפר-סבאית שאליה השתייך.

משפחתו וחבריו ידעו שתמיד יהיה זמין למענם, ייענה לכל גחמה, יגיע בכל עת ובכל שעה ולכל מקום, ותמיד עם מאור הפנים האופייני, החיוך המבויש והאופטימיות שתיבל בחוש הומור חד ונעים.

את ילדיו חינך לאהבת הארץ ואהבת האדם. הוא היה איש של אמת ושלום, לא ויתר לרגע על תפיסת עולמו המגובשת, ועם זאת היה פתוח וקשוב לדעות אחרות ומגוונות.

הקרע בעם שקדם למלחמה הכאיב לו עמוקות. במכתב ששלח לבתו לקראת שמחת תורה כתב: "מקווה שבזמן שאת קוראת את זה, אנחנו כבר רואים את הגאולה ופחות את השנאה".

אביתר היה איש סקרן ומתבונן, אם נתקל בסוגיה לא ברורה מיד יצא בחקירה מעמיקה עד שייצא עשן לבן, וישוב עם תשובה מלאה ומנומקת.

הוא בורך בידי זהב ובכישרון טכני. כמושבניק ש"הוסב" לעירוני, הקפיד לשמור על הקשר החזק עם משפחתו ועם האדמה שכל-כך אהב, יחד עם אחיו עיבד חלקת לולבים במושב בו גדל, עם אשתו וילדיו ניצל את חופשותיו לטיולים בוואדיות ולטיפוס על הרים ברחבי הארץ. לאחר נפילתו נטעה משפחתו כרם ענבים לזכרו בשדות המושב.

אחרי שהשתחרר משירות קבע בצבא אביתר פנה ללימודים גבוהים, למד והוסמך כמהנדס מכונות. משנת 2011 עבד בחברת "קוקה קולה". הוא התחיל את דרכו כמהנדס מכונות, התקדם לתפקיד של מנהל אחזקה, ובהמשך הפך למנהל פרויקטים בכיר בחטיבת ההנדסה של החברה. אביתר עשה את תפקידו במקצועיות ואחריות מתוך מחויבות עמוקה לחברה, וכל הזמן שאף ללמוד ולהתפתח.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.

עם היוודע מתקפת הפתע של חמאס עזב אביתר את בית הכנסת ומיהר להצטרף לחבריו לגדוד. הוא שירת במילואים כקצין הדרכה בגדוד 8111 ("יהונתן"), חטיבה 5 ("עוצבת השרון"). בתחילת המלחמה לקח חלק בפעילות הגדוד לטיהור המרחבים בעוטף עזה. יחד עם יתר חברי צוות ההדרכה המכונה "החתוליה" היה חדור שליחות ורצון להכשיר את חיילי הגדוד לקראת הלחימה ברצועת עזה.

אביתר השתתף בלחימה החל מהכניסה הקרקעית של צה"ל לשטח הרצועה ב-27 באוקטובר 2023.

ביום ראשון 10 בדצמבר 2023, נר רביעי של חנוכה תשפ"ד, אביתר השתתף בפשיטה על מרחב תשתיות טרור בבית ספר בפאתי העיר ח'אן יונס שבדרום הרצועה. במהלך הפעילות נתקל הכוח במארב מחבלים, ונפגע ממטען רב-עוצמה שהופעל נגדם. אביתר נהרג במקום.

בתקרית נהרגו ארבעה לוחמי מילואים נוספים: חברו לחתוליה רב-סרן רומן ברונשטיין, סרן אליה יאנובסקי, רב-סמל מתקדם איתי פרי ורב-סמל ראשון ארי יחיאל זנילמן.

רב-סרן אביתר כהן נפל בקרב ביום כ"ז בכסלו תשפ"ד (10.12.2023), בן ארבעים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, הורים, אחות וארבעה אחים.

תמר רעייתו ספדה לו: "קיבלתי אותך מתנה בנר שני של חנוכה. נלקחת ממני בנר רביעי של חנוכה. לכל אחד ואחת יש את האביתר הפרטי שלו. השכלת לגעת ולהגיע לכל מי שמכיר אותך. אני זכיתי באביתר שלי, החבר הכי טוב שלי, האהבה הגדולה שלי. אני מודה לך ריבונו של עולם שזכיתי באהבה כזו. מוקדם לי להחזיר את המתנה הזו, אבל אני מבינה אותך אלוהים, שאתה רוצה את אביתר שלך".

"איך הורים מספידים בן?", ספדו לו הוריו יפקי וישראל, "לא הכינו אותנו לקבור בן. בכל ארבעים ושתיים שנות חייך הקרנת אהבה לזולת ולמדינת ישראל. כמה סמלי שאתה הבן הרביעי שלנו, וקיבלנו את ההודעה בנר רביעי. המשכת את גבורת החשמונאים (...), היית הבן הטוב שבטובים. אנחנו נפרדים, אך לא נשכח אותך לנצח".

אביתר לא היה איש של מילים, כתבו אוהביו, הוא היה איש של מעשים. העדיף עשייה על פני דיבורים, וקיים עליו את הכתוב: "עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע; אֱמֹר מְעַט, וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה; וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת" (אבות, א', ט"ו).