בן חנה ויהושע, נולד ביום י' בתמוז תרצ"ב (14.7.1932) בירושלים. כתום תקופת לימודיו בבית-הספר היסודי החל ללמוד את מקצוע המכונאות. היה חבר פעיל בתנועת "גורדוניה". התעניין במוסיקה ובעתיקות וגם ניסה ידו בציור.

בפרוץ מלחמת-העצמאות, והוא רק בן 15, הצליח להתגייס לצבא, בו התנדב לשמש כחבלן. שירת בגדוד "בית חורון" והשתתף בפעולת "קדם" - הפריצה לעיר העתיקה, בקרב על הראדאר ובסביבת המסדרון לירושלים.

ביום י"ב באב תש"ח (17.8.1948) נפל בפעולה לתפיסת שלוחת "ארמון הנציב". לאחר שסיים את תפקידו במקום עלה על גג הבית לשם תצפית, הבחין שחברו נפצע, ורץ להזעיק חובש. הוא עצמו עלה אחר-כך להגיש עזרה לחברו וגם ניסה להציל את המקלע שנעזב ובדרכו בחזרה נפגע, הובא לבית-חולים ושם מת כעבור 12 שעות. נקבר בשייח'-באדר א'. אחיו יעקב, הגדול ממנו, נפל אף הוא בקרבות מלחמת-העצמאות, שלושה חודשים לפני-כן ואילו בן משפחה אחר נפל בשבי הלגיון הערבי.

ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.