בן חנה ומשה, נולד ביום ה' באדר א' תרפ"ז (7.2.1927) בעיירה מיכאלובצה, מזרח סלובקיה. למד בבית-ספר יסודי וב"חדרים" ובעודו נער ניתכו עליו מוראות המלחמה וההשמדה. הוריו נלקחו למחנה שממנו לא חזרו ורק הוא ואחיו הצעיר שרדו מהמשפחה. רוב שנות המלחמה עברו עליו בקרב הפרטיזנים ביערות. אחרי שחרור צ'כוסלובקיה הצטרף לקן "השומר הצעיר" של גדוד "להבות חביבה" בברטיסלבה. יצא עם חבריו להכשרה והיה מפעילי הקיבוץ. עם חבריו עבר בנתיבי-ההעפלה דרך גרמניה וארצות אירופה ובחודש יולי 1946 הגיע לארץ. עם בואו הצטרף לגרעין בקיבוץ עין שמר ושהה בו שמונה חודשים. אחר-כך עבר עם חבריו לגרעין "חירות" שביד מרדכי. גם שם נתגלו כושרו הארגוני ומרצו בפעולה חברתית ותרבותית ובהשתלמות. אף את תפקידו במערכת הביטחון של הנקודה מילא באחריות וברצינות ועד יומו האחרון עודד את חבריו באמונתו בניצחון. אברהם היה הקורבן הראשון בהגנת המקום, כשנפגע פגיעה ישירה מפגז מרגמה בשעות הראשונות של ההרעשה הגדולה ביום י' באייר תש"ח (18.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ביד מרדכי.