בן בכור לשמואל. נולד בשנת 1910 בשכונת נוה שלום שבגבול יפו - תל אביב. נצר למשפחה ספרדית מכובדת, נכדו של הרב פאפולה שהיה מראשוני העדה הספרדית בארץ ומקורב למשפחות עזריאל ושלוש. אברהם, שלמד בבתי ספר עבריים ביפו, היה ספורטאי מצטיין, מראשוני ארגון "הצופים" בארץ וחבר באגודת "דגל ציון". לאחר שנשא אשה החל לעבוד במשרד עורך הדין המבורגר ולאחר מכן פתח לעצמו משרד בשם "נחליאל". בשל שליטתו בשפה הערבית והכרתו את מנהגי הערבים עשה רבות לרכישת קרקעות מערבים והעברתן לידי יהודים. הוא המשיך בפעולתו הברוכה גם בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט, ובנוסף לכך, כחבר "הגנה" נאמן, שימש לה עיניים ואוזניים לנעשה בקרב הערבים. אברהם לא שת ליבו לאזהרות הרבות ששמע הן מפי יהודים והן מפי מכריו הערבים כי ראשי הכנופיות הערביות הטילו עליו גזר דין מוות, והמשיך בעבודתו. ביום ג' בניסן תרצ"ט (23.3.1939), בהיותו במשרדי הטאבו ברמלה לחתום על עסקה של קניית קרקעות מערבים, נורה ונהרג. השאיר אשה וילד בן שלוש. אברהם הובא למנוחת עולמים בחלקת ה"הגנה" בבית הקברות בנחלת יצחק.

כתבה לזכרו מופיעה בספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי.