בן רוחמה ומרדכי. נולד בשנת תשט"ו (1955). אח לרבקה, חיים ואסתר.

אברהם, ילד יפה וחייכן, גדל והתחנך בבאר שבע. היה אהוב על מוריו, שהעריכו אותו ושיבחו את חוכמתו ואת הישגיו הלימודיים.

בלט ביסודיותו ובתבונתו, הצטיין בשיעורי מתמטיקה ואנגלית. חבריו באו לבית המשפחה עם מחברות וספרי לימוד, והוא הקדיש להם מזמנו ובסבלנות רבה עזר להם.

הודות לאישיותו הנעימה ולתכונותיו החיוביות היה מוקף בחברים.

שחמט היה אחד מתחביביו, והוא הפגין כישרון רב במשחק. שיחק עם אֶחיו ועם חבריו, הסביר להם מהלכים וסייע להם לשפר את ביצועיהם.

אברהם התגייס לצה"ל ושובץ בחיל הים. אהב מאוד את המולדת, שירת בנאמנות את המדינה ותרם ככל יכולתו. השתלב היטב ביחידה ושאף להתקדם בסולם הדרגות. לאחר שביצע מגוון תפקידים נשלח לקורס קצינים, וכשסיים שב לחַיל, בו שירת כקצין עד שחרורו.

הקשר עם בני משפחתו היה קרוב, והוא הפגין רגישות מיוחדת כלפי משפחתו, חבריו ומכריו. אהב מאוד את הוריו, דאג לשלומם וסייע במטלות הבית. לאֶחיו עזר וייעץ בכל תחום ובמיוחד בלימודיהם. עם אָחיו חיים שוחח לעומק על אהבותיו ועל שאיפותיו בנוגע לשירות הצבאי בפרט ולעתיד בכלל. אחייניו זכו ממנו ליחס חם ודואג, והוא השקיע בהם זמן ומרץ. לעיתים קרובות התנדב לשמור עליהם כדי לסייע להוריהם.

כאוהב אדם תמיד היה נכון להושיט יד לזולת. הוא אהב בעלי חיים וטיפל בחיות המחמד של המשפחה במסירות ובאהבה. הקדיש זמן לאפרוחים שבגינה, כתבה אחותו רבקה: "לא אשכח את היום שדאגת לאפרוח שגסס והשבת אותו לחיים".

אברהם דהן נפטר ביום ט"ו בניסן תש"ם (1.4.1980). בן עשרים וחמש בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע. הותיר אם, שתי אחיות ואח.

אחותו רבקה כתבה: "צר לי מאוד שלא הספקת להגשים את חלומותיך ולבטא את כישוריך הרבים. אזכור אותך לעד".

כתבה האחות אסתר: "אותך נזכור לעד כילד יפה, חייכן ואוהב הבריות. תהי נשמתך בגן עדן".

כתב אחיו חיים: "הצטערתי שלא יכולת לממש את כל מה שייחלת לו. היו בך שאיפות ותכונות שנועדו לגדולות. צר לי עליך, אחי. אוהב אותך".

בני המשפחה ספדו: "אברהם יקר, בן, אח ודוד יקר. נזכור אותך לעד. בחור מקסים מלא חוכמה ותבונה, אוהב לעזור לזולת ולבעלי החיים, משקיע המון באחיינים.

גילית כישרונות רבים במתמטיקה, אנגלית ושחמט, אהבת את משפחתך ואת מולדתך, ושירתת בנאמנות את המדינה.

אוהבים המון ונזכור אותך לעד".