בן קלרה ויצחק, נולד ביום י"ז בטבת תרפ"ח (10.1.1928) בקושטא אשר בתורכיה והגיע לארץ עם הוריו בשנת 1941. חודשים מספר לאחר עלייתו כבר הסתגל לתנאי הארץ והיה כאחד ה"צברים" לכל דבר. בין חבריו ומקורביו נקרא "בטו", קיצור שמו הלועזי אלברטו. הוא נמשך לחיי קיבוץ. עשה זמן קצר בנען והצטרף לחברת הנוער העולה מתורכיה. אברהם יצא להכשרה בקיבוץ תל יוסף ועבד כרפתן. מקץ שלוש שנים חזר העירה על-מנת לחזור מאוחר יותר לחיי הקיבוץ ובינתיים עבד במכונאות. בהיותו בן 16 התגייס למשטרת היישובים העברים ועלה לדרגת מפקד במשמר נע (מ"ן). הצטיין בגבורתו ואומץ-לבו. גם ב"הגנה" מילא תפקידים אחראיים.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לחטיבת "אלכסנדרוני", השתתף בפעולות הטיהור בסביבות רמת הכובש ומקומות-יישוב אחרים וקיבל את הפיקוד על מחלקה. עשרה ימים לאחר הכרזת המדינה, ביום י"ד באייר תש"ח (23.5.1948), יצא עם פלוגתו לכיבוש טנטורה הערבית, אך בשלב-הפריצה האחרון פגע בו כדור. הוא עוד הספיק לפקד: "הפורצים, קדימה!" ונפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.