בן פסיה ואליעזר, נולד ביום כ"ח בשבט תרס"ז (12.2.1907) בפולין ולמד בבית-ספר יסודי ומקצועי. הוא הצטרף לתנועת "החלוץ" ומטרת חייו היתה לעלות לארץ. למרות התנגדות הוריו עזב את הבית ועלה ארצה בשנת 1925. עבד כפועל חקלאי במקומות שונים ותכופות סבל גם מחוסר-עבודה. הירבה להשתתף במשמרות על כיבוש העבודה העברית בפרדסי המושבות. היה חבר ותיק ב"הגנה", השתתף בפעולותיה השונות ומילא תפקידי שמירה בנאמנות. היה חבר טוב ורע נאמן. מטבעו היה נחבא אל הכלים ועשה כל עבודה בצנעה. אב מסור מאוד למשפחתו ולא חסך כל עמל למענה. מאהבתו העזה לארץ עבר בה לאורכה ולרוחבה.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לשמירה במשלטים ואחרי ימים של עבודה קשה ומפרכת עשה לילותיו במילוי תפקידים ומשימות. אברהם קיפח את חייו בתאונת-דרכים ליד טבעון ביום ט"ו באלול תש"ח (19.9.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקרית עמל.