בן נחום צבי יהודה. נולד בשנת תרס"ב (1902) בעיר לודז' שבפולין. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לגרמניה. לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הצליח אברהם בשנת 1936 לעלות לארץ-ישראל לאחר שקיבל סרטיפיקט מהוועד להצלת יהודי גרמניה, ואילו אשתו ובתו נמלטו מגרמניה ועברו לריגה בירת לטביה, כאשר בתוכניתן להצטרף אליו בארץ כשיתאפשר הדבר. תחילה עבד אברהם במחצבות הסמוכות לירושלים ואחר כך כנהג בקואופרטיב "קשר משא". את שכרו נהג אברהם לשלוח לאשתו ובתו.

בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט ביום י"ח בשבט תרצ"ט (7.2.1939), יצא בשיירה עם שתי משאיות נוספות של הקואופרטיבי בדרך לירושלים. בק"מ הארבעים סמוך לרמלה, עלתה המשאית בה נהג אברהם על מוקש, שהוטמן על ידי ערבים. הוא נהרג במקום והובא למנוחות בבית-הקברות בנחלת יצחק בחלקת ההגנה וההעפלה. הניח אשה ובת.

שמו הונצח בספר "כופר הישוב".