בן אסתר ויוסף-חיים, נולד ביום כ"ה בשבט תרפ"ט (5.2.1929) בשכונת ימין משה בירושלים ולמד בבית-הספר "דורש-ציון", בו עבד אביו כשרת. בהיותו בן 11 נתייתם מאביו, ואם כי האב ציווה לפני מותו על הבנים הגדולים לדאוג להמשך לימודיו של אברהם, הוא נאלץ בגלל המצב הכלכלי הדחוק של המשפחה לצאת לעבוד בגיל 13. הוא למד את מלאכת הדפוס ועבד בתל-אביב בדפוס "הארץ" ואחר-כך ב"המשקיף". את ידיעותיו בנושאים כלליים השלים בשיעורי-ערב. בהיותו בן 16 הצטרף למחתרת האצ"ל. בשנת 1946 נתפס בשעת הגנה על מדביקי כרוזים ונעצר לזמן-מה בלטרון. לאחר ששוחרר נתפס שוב, בשנת 1947, על-ידי שוטרים בריטיים ובהתאמצו להיחלץ מידיהם נחבל קשה בעינו, אך עלה בידו להימלט. אברהם השתתף בפעולות פיצוץ וחבלה במבצרי המשטרה הבריטית.

בחורף תש"ח, עם התחלת ההתנכלויות הערביות ליישוב היהודי עם פרוץ מלחמת- העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, השתתף בשמירה בעמדות ובפעולות גמול, ומיום שנפל אחד מחבריו נשבע לנקום בערבים. בשעת התקפת אצ"ל על יפו נפל פצוע בידי הערבים ביום ט"ז בניסן תש"ח (25.4.1948) ובהשתדלות ראש עיריית תל- אביב הביאו השוטרים הבריטיים מיפו את גופתו המרוטשת, שהערבים התעללו בה. אברהם הובא למנוחת-עולמים בכבוד צבאי בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.