בנם הבכור של יפה ונתן. נולד ביום ד' באייר תשמ"ב (27.4.1982) בבית החולים "צ'אצ'לה" בעיר גונדר שבאתיופיה. אח ליצחק, דוד, רפי, ספיר, הודיה ושרון.

עד גיל שלוש גדל באתיופיה, ולאחר מכן שהה עם משפחתו במשך שמונה חודשים במחנה העולים שבסודן, לקראת העלייה לארץ.

בשנת 1984 עלתה המשפחה לארץ. תחנתה הראשונה הייתה בכפר סבא, ולאחר כשלושה חודשים עברו לירושלים. במשך כשנה התגוררו בשכונת גילה במגורים זמניים ובהמשך עברו לבית בשכונת רמות. מסע הנדודים של המשפחה הסתיים בשכונת נווה יעקב, שם השתקעה המשפחה.

אברהם, אבי בפי כול, למד בבית הספר נחלת יהודה. הוא התגלה כתלמיד נבון וחכם והצטיין בלימודיו. על אף קשיי ההסתגלות לארץ ולשפה החדשה, לא חסך מאמצים, השקיע והתמיד, וסיים שתים-עשרה שנות לימוד עם הישגים גבוהים בבחינות הבגרות.

אבי היה הבן האידאלי שעורר בהוריו את הרצון להמשיך את השושלת ולהביא ילדים נוספים לעולם. כילד היה שובב, מפונק, והילך קסם על כל סובביו. תכונותיו הבולטות היו הרצון לעזור והיכולת לנהוג בכבוד בכל אדם ובכל מצב.

אבי התגייס למשמר הגבול ב-21.3.2002 ושירת בבסיס ההדרכה של מג"ב בשכונת נווה יעקב. הוא היה גאה בתפקידו ואהב את שירותו.

ביום י"ג בתמוז תשס"ב (23.6.2002) נפל אבי בעת שירותו בתאונת דרכים מחרידה שאירעה בסמוך לביתו. חיים שלמים נגדעו והותירו את משפחתו וחבריו המומים ודואבים.

אבי היה בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים. הותיר הורים ושישה אחים ואחיות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב שוטר.

כתבו בני משפחתו: "אנו ממשיכים את החיים אך הם לעולם לא ישובו להיות כשהיו. כמו בפאזל שחלק ממנו חסר ואי אפשר להשלימו, כך אבי חסר לנו. נזכור אותך תמיד."