בן אטה וגרשון, נולד ביום י"ד בחשוון תרע"ד (14.11.1913) בגרמניה, שם רכש לעצמו השכלה תיכונית. היה מפעילי "החלוץ" וחבר בהסתדרות "הבונים". אחרי ארבע שנות הכשרה עלה ארצה ב-9.8.1937 והצטרף לכפר גלעדי. מיום בואו היה קשור קשר אורגני לקיבוץ ודגל בשוויון מוחלט. הוא דרש לשמור על תכניו של הקיבוץ מהתאבנות ושאף להעשיר את חיי החברה על-ידי פיתוח מלא של האישיות הפרטית וגילוי כוח היצירה שביחיד. אברהם לא התרכז בנושא אחד ופעל בתחומים רבים. בהיותו ישר עד כדי קיצוניות, ללא סטייה לצדדים, נוצרו בינו לבין הסביבה קונפליקטים שהשאירו משקעים עמוקים בנפשו. היה דינמי מאוד, עד כדי היעדר ראייה אובייקטיבית וניחן בחוש-הסתכלות ויכולת-ביטוי. אברהם עבד כשרברב ובשעות הפנאי התמסר לציור. הוא צייר בעיקר את הנוף הגלילי על צדדיו השונים. לחגים ומסיבות קישט את חדר-האוכל. כן התמסר לחוג הדרמטי, התעניין בריקודי-עם והיה ער לחיי המוסיקה במשק. לדבריו נועדה האמנות לרומם את חיי-העמל האפורים. אחת משאיפות חייו היתה לקרב את נכסי התרבות לנפש האדם העובד. הוא נטה להוראה ובסתיו 1947 השיג את הסכמת הקיבוץ להשתלם במקצוע והתקבל לסמינר הקיבוצים.

באביב 1948, כאשר מלחמת-העצמאות היתה במלוא עוזה, חזר מהסמינר כדי להגן על הנקודה מפני התקפות הערבים. כל השנים היה חבר ה"הגנה" וממרכזי האיתות בכפר. הוא מונה לפקד על עמדה. בתחילת יוני 1948 נשלח לראש פינה לתפקידי חי"ם, ומשם הועבר עם חברים נוספים למשמר הירדן. ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948) תקפו הסורים בעוצמה רבה את המושבה והצליחו לכובשה. בקרב זה נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.