בנם יחידם של דבורה וישראל, נולד ביום ט"ו באב תרפ"ג (28.7.1923) בעיר לובלין, פולין. הוא סיים בית-ספר עממי בווארשה והיה לנגר כמו אביו. בשנת 1936 עלו שניהם ארצה והוא הוסיף לעבוד עם אביו. הצטרף מיד ל"הגנה" והשתתף בפעולותיה.

בתקופת מלחמת-העולם השנייה התנדב לבריגדה היהודית ואחרי שחרורו חזר לעבודה ולשירות ב"הגנה".

מראשית מלחמת-העצמאות השתתף בפעולות באזור תל-אביב, כלוחם בחטיבת "גבעתי". נבחר לקורס מ"כים וירד עם החטיבה לחזית הדרום. בהשתדלות אביו עמדו להעבירו לתפקיד לא-קרבי (היה שריד למשפחה גדולה שהושמדה בפולין), אך הוא סירב באומרו: "מקומו של בן, ואפילו בן-יחיד, הוא בשורות הלוחמים". אברהם-אבא השתתף באומץ בקרבות קשים ומרים לבלימת התקדמותם של המצרים בדרום. עם חידוש הקרבות בתום ההפוגה הראשונה, תקפו המצרים בעוצמה רבה את בית-דראס, אך נהדפו. בקרב זה נפל, ביום א' בתמוז תש"ח (8.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר טוביה.

הגבעה שעליה נפל נקראה על שמו: "משלט אברהם".