בן מלכה ומשה, נולד ביום כ"ו בחשוון תרפ"ט (9.11.1929) בעיר קרוסנו, פולין, למשפחת פועלים. עלה ארצה בשנת 1936, גר ברחובות וסיים שם בית-ספר יסודי. מילדותו היה חבר "השומר הצעיר" ואת כל שעות הפנאי מסר ל"קן". שימש מדריך, גזבר וספרן ומבצע כל העבודות המעשיות. לפרנסתו עבד בבית-דפוס ברחובות. אברהם-דויד אמר לצאת לקיבוץ לאחר שיסייע להוריו. "כל השנים עמלו הורי למעני, עתה אחזיר להם" - אמר. עוד בהיות ה"הגנה" במחתרת עבר קורס חובשים מחלקתיים, דבר שהלם את אופיו.

כשפרצה מלחמת-העצמאות היה מראשוני פלוגת חי"ש במושבתו ושירת בחיל השריון ובחטיבת "גבעתי". עם תום הקרבות נותרו בחיים רק מעטים מפלוגה זו. ליווה שיירות לירושלים ולנגב והשתתף בקרבות רבים, ביניהם הקרב על חוליקאת בעת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב. שבוע אחרי קרב זה, ביום א' בחשוון תש"ט (3.11.1948) בעת התקפה על אחד ממשלטי "דרך בורמה" המצרית, מדרום לעיראק- סואידן, נפצע קל ברגלו. למרות פציעתו חזר לשטח כדי להוציא פצוע, נפגע מפגז ומת. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.