בן הינדה ושאול, נולד ביום א' בסיוון תר"ץ (28.5.1930) בעיר גאלאץ, רומניה. בעירו סיים בית-ספר והתחיל את פעולתו הציונית בתנועת בית"ר. הוא יצא בשלום ממאורעות המלחמה והשואה שעברו יהודי אירופה הכבושה, ובשנת 1945 העפיל ארצה באונייה "כנסת ישראל", נתפס עם כל נוסעיה והוחזק 8 חודשים במחנה בקפריסין. בהגיעו לארץ נכנס להכשרה חקלאית בחוות-נוער של בית"ר בשוני שליד בנימינה והמשיך לעבוד שם במשק ולפעול במחתרת אצ"ל.

בחורף תש"ח, כאשר פרצה מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם, התייצב לשירות קרבי בכוחות אצ"ל. לפני צאתו לשירות אמר לחבריו: "יש לי הורים במחנה קפריסין ואחות בהולנד, אינני יודע אם אזכה לראותם, אך כעת המולדת קודמת לכל". הוא סיים קורס של אצ"ל למקלענות והיה מטובי החיילים והמקלענים בקרבות על יפו ואחר-כך בהתקפה על רמלה, שם נפל ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948).

ביום י"א באייר תשי"ב (6.5.1952) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.