בנם של סגלית ודוד. נולד ביום כ"ח בחשוון תשס"ד (23.11.2003) בירושלים. אח לספיר, עוז ושגיא.

גדל בשכונת גילה בירושלים, שם למד בבית ספר יסודי וב"תיכון מקיף גילה".

ילד עליז ומלא חיות, שרעמת שיער מעטרת את ראשו. הביא למשפחתו נחת וגאווה כבר מגיל צעיר, ילד מהסוג שמעלה חיוך ביום הורים. אדיר היה תלמיד מצטיין ואהוב על חבריו ועל צוות בית הספר. במהלך שנות נעוריו היה חבר בתנועת הנוער "הצופים", שם טיפח את ערכי האחריות והנתינה שליוו אותו לאורך ימיו.

אדיר "גידל את עצמו" לדברי הוריו, ללא יותר מדי דרמות, השקיע בלימודיו והפגין רצינות ואחריות בכל דבר שלקח על עצמו. היה צנוע, עניו, אחראי, דעתן ורציני, שהקרין סביבו חום ושמחת חיים. אדיר תואר כ"ילד של אהבה", בעל חיוך כובש שהפך לסמלו המסחרי. הוא היה מוכשר, חכם, יפה תואר, ובעיקר - אדם שדאג תמיד לאנשים בסביבתו. תחביביו כללו מחשבים וספורט, אהב לבלות עם חברים, ובזמנו הפנוי נהג להטיס רחפנים.

הוא ראה את הצד החיובי בכל דבר, היה נכון תמיד לעזור לזולת והאיר פנים לחלשים בחברה, כפי שכתב: "אני לוקח מהמסע את היופי של החיים, צריך להסתכל על הצד הטוב שבחיים ולא על הרע, פחות להתלונן על דברים ויותר לעזור למי שצריך ואת היכולת לדמיין דברים שאי אפשר לדמיין".

ביום 12.12.2022 התגייס אדיר לצה"ל. הוא ביקש לשרת כלוחם קרבי בחטיבת "גולני", שובץ בגדוד 13 של החטיבה, שם הוכשר לתפקיד קלע וקיבל הסמכה כ"קלע חוד" בפלוגת הפחת"ק (פלוגת חשיפה-תקיפה). במהלך השירות מונה למפקד חוליה והוכשר לפקד על חוליית מפעילי טיל "גיל" נגד טנקים.

בסיום הכשרתו, הגיעה פלוגתו לתעסוקה מבצעית בגזרת עזה, הוצמדה לגדוד שריון 77, ולקחה חלק במשימות ההגנה על יישובי עוטף עזה במעבר "ארז", שם שוכנת מינהלת התיאום והקישור (מת"ק).

אדיר היה גאה בשירותו בגולני, והפך בזמן קצר מנער לגבר, רציני, אהוב ונערץ על חבריו ומפקדיו כאחד. ביום ראשון, השמונה באוקטובר 2023, אמור היה לצאת לקורס רחפנים של הצבא.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בלילה בין שישי לשבת שבעה באוקטובר היה אדיר בתפקיד בעמדת השמירה במעבר ארז ונשאר לעוד כמה שעות לשמור יחד עם החייל שהחליף אותו במשמרת. כשהתקבלה התרעה על חדירת מחבלים לבסיס נערכו החיילים לתקיפה בפיקוד המ"מ (מפקד המחלקה). אדיר, שהיה קלע חוד, יצא עם לוחמים נוספים להדוף את המחבלים. במהלך הקרב לחם אדיר יחד עם חבריו בגבורה ובאומץ לב מול עשרות רבות של מחבלים.

אדיר נהרג מפגיעת טיל נגד טנקים. בקרב נפלו שמונה לוחמים נוספים.

רב-טוראי אדיר טהר נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן תשע-עשרה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

המשפחה יזמה כתיבת ספר תורה לעילוי נשמתו של אדיר.

להנצחתו הקימה המשפחה את מיזם "אדיר במרום". המיזם כולל הקמת מרכז לנערים בסיכון במטרה לסייע בידם להיות אזרחים התורמים לחברה, תוך טיפוח חיי חברה ורוח. זו הייתה דרכו של אדיר - לקרב את החלשים ולעזור להם.

עם שחרורם משירות סדיר בצה"ל גזרו חבריו לפלוגה את תעודות החוגר מעל קברי החברים שנפלו במלחמה ובהם אדיר, והבטיחו שיזכרו את כולם לנצח.