בנם של שלומית ואורן. נולד ביום ט"ז בחשוון תשס"ב (2.11.2001) בניו זילנד. אח ליהל.

כשהיה צעיר מאוד חזרה משפחתו לישראל והשתקעה ביישוב כמון, בחבל משגב בגליל.

אדם היה ילד יפה תואר, מלא שמחת חיים ואופטימי ועל פניו שרה חיוך נצחי. היה אהוב מאוד על בני משפחתו ועל הסובבים אותו, ילד שכולם רצו בקרבתו. חבר אמת שתמיד ראה את טובתו של האחר לפני טובתו שלו. אהב אדם באשר הוא אדם ועשה הכול למען חבריו.

אדם אהב לשחק בחוץ, ובמיוחד אהב לשחק כדורגל ולהתרוצץ עם חבריו במגרש. הוא היה שחקן כדורגל מצטיין ומוכשר, שיחק בקבוצות במשגב ובקריית שמונה. אהד את קבוצת הכדורגל "הפועל חיפה", והמשיך בכך את המורשת המשפחתית של אהבת הקבוצה. לא פחות מכך אהב רוגבי ואהד את ה"אול בלאקס", נבחרת הרוגבי של ניו זילנד. הוא אף קעקע ברגלו עלה שרך, סמלה של הנבחרת.

אחרי לימודיו בבית ספר יסודי למד בבית הספר העל-יסודי "אסיף" במשגב, סיים בהצלחה במחזור ל"ב. לאחר סיום לימודיו ויתר על קריירה בכדורגל והתנדב לשנת שירות בפנימיית ויצ"ו "אחוזת ילדים" בחיפה. בשנה זו באו לידי ביטוי טוב ליבו ורצונו התמידי לעזור לזולת בלי לבקש לעצמו דבר. אדם התייחס אל חניכיו כמו אל חברים. הוא שיחק איתם, התחרה איתם, הקריא להם סיפורים, המציא ריקודים, לימד אותם שירים ושיחק איתם כדורגל במגרש. היה אהוב מאוד על החניכים ועל חברי הקומונה.

ביום 16.12.2021 התגייס לצה"ל, לגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. אחרי ההכשרה יצא לקורס מפקדים. הוא הוכיח רצינות רבה בקורס ובסיומו שובץ לתפקיד באימון מתקדם. לאחר התפקיד הזה שובץ לתפקיד סמל מחלקה בקורס מ"כים, מפקדי כיתות, בגדוד 450 בבית הספר למקצועות חיל הרגלים.

אדם היה לא רק מפקד. הוא חנך את החיילים, דאג להם ועזר להם בכל דבר. עבור הלוחמים היה מפקד יוצא דופן, שאף תמיד לעשות את הטוב ביותר וניסה כל הזמן להשתפר. הוא ידע להתמודד עם כל אירוע או משבר ולא ויתר לעצמו גם כשנתקל בקשיים. כך גם חינך את חייליו – לא להרים ידיים, אלא לחתור להצלחה בכל מצב. בלט כמפקד נחוש ומרגיע שדחף את חייליו קדימה. כל זאת עשה בחיוך ובלי לצפות להכרת תודה, אלא רק מתוך דאגה לחייליו ושאיפה לקדמם. אדם הספיק לסיים מחזור אחד בתור סמל מחלקה בקורס מ"כים. במהלך המחזור השני פרצה המלחמה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בבוקר שבת גדוד 450 היה גדוד כונן, וחייליו היו בין הראשונים שהוקפצו ליישובי עוטף עזה. לאחר הגעתם לעוטף נלחמה הפלוגה בצומת רעים, שם פגעו במספר מחבלים והצילו חטופה אחת שכבר הייתה נעולה ברכב המחבלים. לאחר מכן נעה הפלוגה לצומת גמה וטיהרה את המרחב. בצומת זה חולקה פלוגת הצנחנים לשניים – מחלקה 101 הופנתה לכיסופים, ומחלקה 202, מחלקתו של אדם, הופנתה לקיבוץ נירים, שם חברי כיתת הכוננות נלחמו נגד כחמישים מחבלים חמושים ברובי סער, רימונים ורקטות RPG. חברי המחלקה הספיקו לפגוע בכמה מחבלים ונקראו לסייע למחלקה 101 שבכיסופים, לאחר שזו נתקלה במארב וספגה נפגעים רבים.

כשהגיעו לכיסופים ביקש מפקד הגדוד מאדם לבנות כוח שיחבור לסער מרגוליס, רכז הביטחון השוטף של הקיבוץ, במשימת סריקת בתי היישוב. אדם אסף כוח שכלל מחצית ממחלקת 202, וכן חיילים מיחידה אגוז וגדוד 51 של גולני. השניים הובילו את הכוח, ובמהלך הסריקה פגעו בכמה מחבלים במרחב השכונה ובסמוך לבריכת הקיבוץ. הם הצליחו לסרוק ולטהר שכונה שלמה בקיבוץ עד שנתקלו במחבלים שהתבצרו בתוך אחד הבתים. אדם וסער, מובילי הכוח, האחד ליד רעהו, פרצו יחד לבית בו שהתה משפחה בת שש נפשות, שניהם ספגו אש מקלעים ונהרגו. כל בני משפחה זו ניצלו בתום קרב זה.

סמל אדם אגמון נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין במשגב. הותיר אחריו הורים ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

עשרות אוהדי הפועל חיפה ליוו את אדם בדרכו האחרונה, נציגי המועדון ומחלקת הנוער בעירייה הניחו על קברו חולצה עם הכיתוב "אהב את הפועל חיפה והלך אחריה עד סוף העולם". החולצה נושאת את המספר 22, גילו של אדם במותו.

ספד לו אביו: "אתמול אדם שלי חזר הביתה בגופו. הנשמה שלו נמצאת מהיום בכל אחד ואחת מאיתנו ... עבורי ועבור אדם, כל השאר, אתם, הם מלאכי האהבה של האדם. מעבר לכל המציאות הידועה של המצב באזור, אנא העבירו ככל שניתן את המסר הבא: אדם שלי, הילד הישראלי הקטן שלנו, לא נתן את נפשו רק כדי להציל את ישראל מחמאס או מהפלסטינים. אדם שלי נתן את חייו כדי להציל את הטוב על פני הרוע. למרות שהוא נלחם בצד אחד בוודאות, הקרב האמיתי שלו היה נגד הרוח הרעה שהשתלטה על ארץ ישראל ועל אדמת הפלסטינים. הוא הציל את חייהם של אנשים טהורים – ישראלים וערבים כאחד שבאמת רצו לחיות יחד בהרמוניה של אהבה. והוא עשה זאת מטהרת זהותו הפשוטה. אנשים צריכים להבין שלאדם שלי היו כל כך הרבה חברים ערבים והוא מעולם לא הסתכל על אף אחד בצורה רעה".

ספד לו מנכ"ל הפועל חיפה: "אדם היה ההגדרה של - מלח הארץ מי הוא. יפה תואר. מנהיג ומוביל בכל מקום בו היה. כישרון גדול בכדורגל שהעדיף לוותר על קריירה מבטיחה לטובת התנדבות בקהילה ולשירות קרבי ... בגבורה הרואית שעוד תסופר הגן בגופו ובנשמתו על מדינת ישראל".

כתב כוכב נבחרת הרוגבי של ניו זילנד: "נוח בשלום אדם, חושב על משפחתך וחבריך בזמנים הקשים הללו. תודה על אהדתך, נעשה הכול להביא לך גאווה".

כתבו חברי הקומונה: "אדם האהוב, אדם השינשין, אדם הלוחם, אדם החבר, אדם האדם, האדם הכי טהור. לא מאמינים שאתה כבר לא איתנו וגם לא רוצים להאמין. כי אז נבין שהאור שבך, האור שנתת לנו, כבר רחוק מאיתנו, שומר עלינו מרחוק. זכינו להכיר אותך ולחיות איתך שנה שלמה, להכיר בן אדם מטורף, נשמה טהורה, מלח הארץ, יפה מבפנים ומבחוץ, מצחיק וכובש. אי אפשר לא ליפול בקסמיך, ברגישות, באינטליגנציה, בחיוך הרחב שלו שנמתח מאוזן לאוזן וגורם לעיניים שלך להתכווץ. זכינו בחיבוקים שלך, היה לך חיבוק מיוחד אדם שיש רק לך, חיבוק שמוחץ אותך באהבה ובביטחון, אותן תחושות שעוטפות ומוחצות את הלב כל פעם שהמחשבות עליך רצות ... היית מלך החניכים, מלך הכדורגל בפנימייה, מלך החיקויים בפנימייה ותמיד תישאר המלך שלנו ... כל החניכים בפנימייה כואבים ועצובים, אבל גם יודעים שזכו בשינשין הכי טוב שהיה יכול להיות להם ... למדנו ממך איך לאהוב ואיך לתת את כל כולנו לאחרים – כי זה מה שאתה עשית תמיד".

שישה חודשים לאחר נפילתו ניתנה למשפחתו של אדם חולצה חתומה של נבחרת הרוגבי של ניו זילנד.

חברו הטוב אור שקדי כתב, הלחין וביצע לזכרו שיר הנושא את השם "אדם לעולם". סרטון השיר, הכולל תמונות רבות של אדם, ניתן לצפייה ברשת.