בן נאוה ונסים. נולד ביום כ"ה באדר תשכ"ט (14.3.1969) בירושלים. כאן למד בבית-הספר היסודי 'מצדה'. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'דנמרק' שבעיר.

אהוד היה חובב אלקטרוניקה. מגיל צעיר אהב לפרק מכשירים ולהרכיבם מחדש כשהוא מוסיף להם חלקים ומשפרם. כמו-כן, אהב לטייל בארץ. בטיוליו, לעתים קרובות נהג לאלתר ולשנות את המסלול והמתוכנן, כדי להכיר נופים ומקומות חדשים. הוא היה חברותי וקנה לעצמו חברים וידידים רבים משכבות גיל שונות. היה ביכולתו לשוחח במשך שעות עם אנשים שונים על נושאים מגוונים. הוא ידע להשפיע על חבריו ובעת ויכוחים היה מפשר ופוסק ביניהם. אהוד היה אופטימי, חייכן ושמח בחלקו. אף פעם לא התלונן ולא 'קיטר'. היה לו חוש צדק מפותח ומעולם לא נמנע מלהילחם על עקרונות שהאמין בהם בכל לבו.

אהוד גויס לצה"ל באמצע יולי 1987 והצטרף לחיל הרגלים, לחטיבת גבעתי. לאחר הטירונות נשלח לקורס קשר וכשסיימו בהצטיינות חזר ליחידתו בתפקיד קשר. על היותו המצטיין בקורס נודע להוריו רק לאחר נפילתו. בשל צניעותו לא סיפר על כך בעצמו. גם בתפקידו כקשר הרבה אהוד לעזור לחבריו והתנדב למשימות של תצפית ושמירה.

ביום כ"ג באב תשמ"ח (6.8.1988) נפל אהוד בעת מילוי תפקידו בדרום הארץ והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל. השאיר אחריו הורים, שני אחים - שי ונועם ואחות - מיכל.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "אהוד מילא תפקידו היטב. תמיד היה ראשון להתנדב ולעזור לחבריו. נזכור את אהוד תמיד כפעיל, חרוץ חברותי וחייכן".