בן בכור לציונה ושלום. נולד ביום ח' באב תש"ז (25.7.1947) בישראל. גדל במשפחה עם שלושה אחים.

אהרון גדל ביפו. התגורר עם הוריו ואֶחיו בבית שהיה חדר גדול אחד שבו ישנו כולם.

בנערותו למד בפנימייה בקיבוץ, ובתום לימודיו עבר להתגורר עם משפחה אומנת.

בשנת 1965 התגייס לצה"ל ושובץ לחטיבת "גולני" של חיל הרגלים. תפקידו היה שומר עמדות.

במלחמת ההתשה בשנת 1969 גויס אהרון לשירות מילואים. במהלך קרב בצפון הארץ הוא נפגע בראשו מקליע של צלף. מסוק פינה אותו לבית החולים "רמב"ם" בחיפה, וכמה חודשים לאחר מכן עבר לשיקום ממושך ברעננה. בעקבות הפציעה היה משותק בפלג גופו השמאלי והתנייד בעזרת כיסא גלגלים.

בני משפחתו ליוו אותו בשיקום, ואט אט מצבו הבריאותי החל להתייצב. במהלך השיקום הוא נהנה לעסוק בספורט, למשל בטניס שולחן ובשחייה, ובשנים שלאחר השיקום התחרה בתחרויות לנכים.

בשנת 1979 אהרון נישא לנטלי באולם שמחות בתל אביב. השניים גרו בהרצליה. הם אהבו לבלות יחד וטסו לחופשות בחו"ל. לאחר כעשר שנים נפטרה נטלי אחרי מחלה קשה, והיא בת שלושים ושמונה.

אהרון חי בקרבת אֶחיו, הם וילדיהם אירחו אותו בסופי שבוע ובחגים ודאגו לשלומו. משהורחבו משפחותיהם, יצר קשר טוב עם נכדיהם (שהם נֶכְדָּנַיו): פינק אותם בשקיות מלאות בממתקים והפתעות, קנה להם מתנות כבקשתם ולקח אותם לבלות. הוא אהב אותם ונהג בהם כאילו היו נכדיו. גם הם אהבו אותו וראו בו מעין "סבא שלישי". נכדתו של אחיו יגאל הקדישה לו את עבודת השורשים שלה וכתבה: "אהרון הוא איש מאוד חשוב בחיי מכיוון שהרגשתי שיש לי עוד אדם לספר לו דברים עליי. הרגשתי שיש לי על מי לסמוך".

מלבד בני המשפחה, היה לאהרון חבר ילדות קרוב מאוד ושמו ברוך, שעזר לו מאוד והסיע אותו ממקום למקום.

מגבלתו הפיזית לא הפריעה לו לעשות את מה שאהב. לאורך השנים הוא טס לחו"ל, צבר שם חוויות והצליח להיות שמח בחייו.

בסתיו 2016 הידרדר מצבו הרפואי והוא אושפז בבית החולים "שיבא" בתל השומר. בני המשפחה הירבו לבקרו בחמשת החודשים שבהם נלחם על חייו.

אהרון אבדר נפטר ביום ל' בשבט תשע"ז (26.2.2017). בן שבעים היה בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בהרצליה. הותיר אחריו את אֶחיו ובני משפחותיהם.