בנם של רבקה וזיסיה (זאב). נולד בי"א באדר תשט"ז (23.2.1956) בירושלים.

אורי אהרון גדל והתחנך בירושלים.

לאחר שירותו בצבא, בשנת 1978 כשהיה בן עשרים ושתיים התגייס למשטרה. החל כחוקר נוער במחוז ירושלים, מאז התמקצע בתחום החקירות בכל שלבי הקריירה שלו. הוא קידם תהליכים אל מול השב"כ וצה"ל, תוך הפגנת מקצועיות וסמכותיות, לצד תדמית אצילה וג'נטלמנית שהלכה לפניו לאורך כל דרכו.

אורי עבר קורס קצינים ואחריו מילא שורה של תפקידי פיקוד וחקירות, ובהם מפקד תחנת עציון ותחנת בית לחם, קצין אגף החקירות במרחב יהודה וראש ענף חקירות ותביעות במחוז יהודה ושומרון. בתפקידו האחרון כשהיה בדרגת ניצב משנה, החל משנת 2006, הקים ופיקד על זרוע תשתיות ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית.

היה אהוב ואהוד בקרב מפקדיו ופקודיו, להם היווה דמות נערצת לחיקוי ולמידה. היושרה האישית והמקצועית אותה הקרין בכל אשר פנה השאירה חותם בלב הסובבים אותו.

מדבריו של ניצב שחר איילון, סגן המפקח הכללי של המשטרה: "במשך ארבע שנים, בהיותי מפקד מחוז יהודה ושומרון, היה אורי יד ימיני, משענת מקצועית וערכית. לאורי היו ידע, ניסיון ויוזמה בתחום המודיעין והחקירות, והוא הכיר היטב את השטח ואת המנטליות של תושבי יהודה ושומרון. כקצין וכמפקד ברמאללה, בבית לחם ובחברון, הכיר אורי כל פינה בשטח. הסקרנות הטבעית, הרעב לידע והרצון להגיע לעומקם של דברים, הפכו אותו למומחה מספר אחד לחוק הנוהג בשטחים, החוק הישראלי, הירדני, הצבאי ואפילו החוק העות'מני. כולם העריכו את אורי וכיבדו אותו - אלוף הפיקוד, ראשי השב"כ והיועץ המשפטי לממשלה.

כוחו של אורי היה בזוג עיניו הטובות. כאשר היה מתבונן במישהו, הוא יכול היה לחוש את מה שמתרחש במוחו. עיניים מביעות, מבינות ודואגות, עיניים חכמות וחמות. אורי עסק בעיקר ולא בטפל. היה דייקן, מסודר, נקי ומאורגן. תמיד דיבר לעניין, לא השחית מילים לשווא. אמר רק מה שצריך, לא פחות ולא יותר. היה לאורי חוש הומור ציני, והוא תיבל את הנאמר במידה הראויה, לא בשביל לפגוע, לא כדי להעליב, רק כדי להניע גלגלים, להניע פקודים ולהסביר טוב יותר את הדרוש הסבר. אורי היה איש משפחה למופת. המשפחה עמדה במרכז חייו. על אשתו דיבר באהבה ובהערכה רבה, את ילדיו נשא על כפיים. אבא גאה המרחף מעל גוזליו".

אורי נשא לאישה את ליאורה, והשניים הקימו את ביתם בירושלים. נולדו לזוג שלושה ילדים - ריקי, נירית ויותם. הוא היה איש משפחה אוהב ומסור. כבוד, אהבת אדם, סבלנות, סובלנות, הכלה, צדק ואנושיות הנחו תמיד את פועלו. כדברי רעייתו היה איש חזק, אכפתי, חכם וערכי. מנהיג ששירת בגאווה רבה את מדינתו ועבד ימים כלילות למען הקהילה, השקט והביטחון. הוא ידע להקשיב, להכיל ולהכווין את האחר לכיוונים טובים ומקדמים.

בנו יותם תיאר את אביו כאדם מיוחד מאוד. ערכי, אמין, ישר ואוהב אדם. מסור לעבודתו, שוטר ומחנך, מודל לחיקוי. בשקט שלו הוא היה מוביל תהליכים בצורה יוצאת מן הכלל.

ניצב משנה אורי אהרון וויסקוף נפל בעת מילוי תפקידו בכ"א בטבת תשס"ט (17.1.2009), הוא נפטר במפתיע מדום לב. בן חמישים ושלוש היה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת תת-ניצב.

על מצבתו כתבו אוהביו: "אשריך כי חיית על פי מידותיך הטובות. לנצח תהיה בנשמת אוהביך".

ספד לו רב-ניצב דודי כהן, המפקח הכללי של המשטרה: "פתע הליכתו של אורי מאירה של שפע עשייתו - אדם שצמח וגדל במשטרה. עם השנים הטביע את חותמו בבניין כוחה, עת שימש בתפקידי פיקוד ומטה בכירים ומגוונים. אורי זוהה על ידינו כדור העתיד של הפיקוד הבכיר במשטרה, ועתיד היה להתמנות למפקד מִנהלת ההגירה, ולהביא אליה את ניסיונו העשיר בתחומי החקירות והמודיעין. לאורך כל שירותו בלטה מקצועיותו הבלתי מתפשרת, היושר, הערכיות, הרצון לתרום, החברות והאכפתיות לארגון. את כל אלה ננצור, ונדע להוקיר בהמשך דרכנו".

ספדה חברתו טליה: "הותרת חלל ריק, בלי זמן לעכל, להבין ולקלוט. זכיתי להכיר מפקד דגול, חבר ואדם עם לב מיוחד. מודה שנפלה בחלקי הזכות להכיר אותך וללמוד ממך. אימצתי לי את דרך חייך שבה הכול נעשה בשקט, ברוגע ובענווה. גאה בך מפקד יקר, יהי זכרך ברוך".

סגן-ניצב אבי ספד: "את דרכי התחלתי בזרוע תשתיות עליה פיקד אורי... תוך זמן קצר ניתן היה להבחין כי מדובר במפקד בעל איכויות שונות מכל אלה שבהם נתקלתי עד היכרותי עמו... יחד עם התדמית הקשוחה והמרוחקת, ידע אורי להיכנס ללב כולנו בדאגה לשוטריו ובדוגמה האישית של מי שמגיע ראשון לעבודה ולכל תדריך לקראת מבצע או תגבור בשעות הבוקר המוקדמות.

עם לכתו של אורי, זכינו לפגוש גם את משפחתו. בכל אחד מילדיו ראינו את אורי. אורי השתקן, הביישן, בעל המילים הברורות בעת שהן מעבירות מסר וכמובן אורי הערכי. בדרכו של אורי המשכנו כולנו ללכת, כשהוא מהווה דוגמה לכולנו כל העת".

הבן יותם יזם את הקמת "מרכז אורי" לזכרו. יותם מספר כי אביו התחבר מאוד לתחום ילדים ובני נוער, ובעיקר כאלו שבסיכון. בבסיס אמונתו ודרכו עמדה האמירה "כל מה שילד צריך זה אדם אחד שיאמין בו ויד אחת שתכוון אותו". אורי טען שאין ילד רע, יש ילד שרע לו. בכל ילד יש הפוטנציאל להצליח, השאלה היא איך עובדים אתו, כמה מאמינים בו, ועד כמה לא מוותרים לו ועליו. "מרכז אורי" הקהילתי בירושלים הינו מפעל הנצחה חינוכי–טיפולי הפועל כחלק מהפעילות הארצית של עמותת "צדק". המרכז מטפל בילדים ובני נוער בגילאי גן חובה עד כיתה י"ב עם הפרעת קשב, היפראקטיביות, הפרעות התנהגות ולקויות למידה.

כן הוקמה "סיירת אורי", שעוסקת במניעת פשיעת נוער וצעירים באזור מרכז העיר ירושלים. במסגרת פעילות היחידה עוסקים המתנדבים במניעת מכירת אלכוהול לקטינים, בטיפול בקטטות בין חבורות בני נוער, בצמצום אחוזי ונדליזם ובעבודה הסברתית סביב נושא מניעת אלימות בקרב בני נוער וצעירים.

אורי מונצח באנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל הניצבת במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש ובאתר "גלעד לזכרם" של משטרת ישראל, שם ניתן למצוא תמונות שלו, להדליק נר זיכרון וכן לקרוא ולכתוב דברי זיכרון.