בן שושנה ויצחק, נולד ביום כ"ז בטבת תרפ"ג (15.1.1923) בטבריה ובילדותו עבר עם הוריו לבלפוריה, שם למד בבית-הספר המקומי וסיים את בית-הספר המחוזי בכפר ילדים הסמוך. המאבק הקשה של איכרי בלפוריה לקיום משקיהם בחוסר מים ותלאות אחרות, לא החליש את משיכתו לחקלאות, ובין האיכרים העייפים מעמל שנים רבות קם הוא, צעיר מלא אמונה בעתיד, לבנות את משקו ועתידו דווקא בכפר זה. אביו הנגר הקים לו את בניני המשק והוא רכש פרות ופרדות וניגש בשקידה ובמסירות אל המלאכה, להוכיח לקרוב ולרחוק כי גם בבלפוריה זו אפשר להוציא לחם מן הארץ. אהרן עבד וחי בתום ובפשטות, מוכן לעזור לזולת, שומע תלונות מרי-נפש ומשתדל להרגיע ולעודד, מביע את דעתו בכנות ומקבל את דעת הזולת בהבנה. זמן רב היה קשור לשירותי הביטחון של המקום והסביבה.

בפרוץ מלחמת-העצמאות, שוחרר אהרן משירות מלא מטעמים משקיים, אך כשהאויב הסורי פלש אל עמק-הירדן ואיים על יישובי האזור, לא היה יכול עוד לעבוד בשלווה במשקו ובכפר ולהניח לאחרים להגן עליו בדמם.  שויך לחטיבת "גולני", יצא למערכה ותוך כדי הדיפת האויב משערי דגניה נפל ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948). נקבר בטבריה.

ביום ט"ו בסיוון תש"י (31.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה.