בן חנה ולוי, נולד בחודש מרס 1928 בסארני שבפולין ועלה ארצה בשנת 1934. כבן למשפחה דתית החל ללמוד בבית-הספר העממי- דתי ביל"ו, בגימנסיה הדתית "מוריה" ובישיבת "בני-עקיבא" בכפר הרוא"ה. אהרן הצטרף לתנועת-הנוער הדתית "בני-עקיבא" והיה פעיל בשורותיה. לפרנסתו עבד כפועל דפוס. הוא היה חבר ב"הגנה" ובשנת 1946 סיים קורס מ"כ ב"הגנה".

מתחילת מלחמת-העצמאות היה בשירות פעיל בחי"ש תל-אביב, כמ"כ בפלוגה הדתית. בליל ההתקפה הגדולה על שכונת התקווה (8.12.1947) פעל כמקלען במחלקת התגבורת שהגיעה לשכונה ולזכותו נשקף חלק חשוב בהדיפת ההתקפה. אחר-כך נשלח עם יחידתו לירושלים ונטל חלק בקרבות בעיר. היה חייל אמיץ ובלתי-נרתע ואחד מעמודי התווך של יחידתו הדתית, חביב על פקודיו ועל מפקדיו. ביום 29.4.1948 נפצע על-ידי צלף ערבי בשעת סיורו בעמדות-הקרב בתלפיות. הוא הובא לבית- חולים וביום כ"ד בניסן תש"ח (3.5.1948), מת מפצעיו.

אהרן הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה.