בן שושנה ושלום, נולד בשנת 1913 בשכונת התימנים מחנה יהודה שליד פתח תקווה. בהיותו בן שנה נתייתם מאמו וגדל בתנאי עוני ועמל. אהרן למד בבית-ספר יסודי ובגיל צעיר החל לעבוד כפועל חקלאי. הוא חיבב ספורט ועסק בו בשעות הפנאי. חמש שנים שירת בנוטרות. בשל היותו חדור הכרה לאומית חזקה, הצטרף למחתרת אצ"ל, ואף בהיותו כבר נשוי ואב לשלושה בנים (לבכורו קרא זאב לזכר זאב ז'בוטינסקי; לשני רצה לקרוא הרצל, אך בשל אי- הסכמה במשפחה נמנע מכך), המשיך בפעולות המחתרת נגד הבריטים ובחורף תש"ח נגד הערבים.

אחרי הקמת המדינה הצטרף עם חבריו לצה"ל ושירת באחד מגדודי חטיבת "גבעתי". אהרן נלחם במסירות ובגבורה בקרבות נגד הפולש המצרי. השתתף במבצע "ינוב" לפריצת הדרך לנגב ונפל בקרב על "משלטי הצומת" ביום י"ג בתשרי תש"ט (16.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.

בדף הקרבי של החטיבה מיום 21.10.1948 צוין כי נושא-ברן שנלקח שלל מידי האויב, נקרא על שמו.