בן מרדכי ויטה. נולד ביום ח' בטבת תרצ"ט (30.12.1938) בכפר-גלעדי. בבית-הספר היסודי שם סיים את לימודיו ולאחר-מכן המשיך אותם וסיימם בבית-הספר התיכון שבמקום. תלמיד טוב ומוכשר היה אך מימיו לא התגנדר בהישגיו אלא שנוהג היה תמיד להפחית מערך עצמו. לגדולות לא שאף ופשטות נפשו באצילותה היתה משולבת עם חריפות-מוחו ודקות-תחושתו ללא כל מאמץ. היה לחבר הקיבוץ אחרי סיימו את לימודיו, כי מאמין גדול היה בדרך הקיבוץ - ואמונתו בלתי-עיורת היתה. הוא היה אומר, כי הטיס אשר אליו נשא את נפשו ואותו אהב, אינו אלא מקצוע ואילו הקיבוץ הוא דרך-החיים - והוא העדיף את דרך-החיים. טוב-לב היה, נכון לעזור לחברו ולחלק עמו את כל אשר לו. דוגמה היה משמש לצעירים ממנו - בדמותו ובשלמותו. לצה"ל גויס באוגוסט 1957 ושירת בחיל-האויר, ובמשך הזמן הגיע לדרגת סגן. ביום כ' בתשרי תשכ"ג (18.10.1962) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שבכפר-גלעדי, אשר בו נולד. הניח אשה. מפקד בית-הספר לטיס, במכתב-התנחומים לאשתו, כותב, כי "בזמן שירותו הצטיין כטייס ובכל תפקיד אשר הוטל עליו - וכל זאת מתוך צניעות שעוררה כבוד ואהבה מצד כל מי שבא אתו במגע". אחרי שנפל הוציא הקיבוץ חוברת לזכרו בשם "רוני".