בן זכיה ויעקב, נולד בשנת 1925 בסוריה. היה בן שנה בעלותו עם הוריו לארץ. בעודו נער עזר להוריו בטיפול בארבעת הילדים הקטנים ממנו, כי אביו היה חולני. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי עבד ביום בנגרות ותמך בהוריו ובערבים המשיך ללמוד בבית-ספר תיכון-ערב והשתלם בציור. היה פעיל בתנועת הנוער הקומוניסטי וכתב בעיתון של הנוער הזה.

בשנים 1942-1946 שירת בצבא הבריטי ואחר-כך, כששיחררוהו השלטונות, חזר לעבוד בנגרות.

בחורף תש"ח עמד על המשמר בגבול שכונת התקווה ואחר-כך התגייס לחיל הרגלים והשריון ונמנה עם מגיני גזר, אשר שכנה בסמוך לכביש רמלה-לטרון וכוחות הלגיון באזור ראו בה איום וביקשו לכובשה לקראת ההפוגה המתקרבת. ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) לקראת צהריים התארגן כוח האויב, שמנה פלוגת לגיון, כוחות בלתי סדירים ושריוניות ותקף את הקיבוץ. אש האויב הכבדה הרסה את עמדות המגן ושיתקה כל אפשרות של התנגדות מאורגנת. האויב הצליח לפרוץ למשק ולכבוש אותו. בקרב זה נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגזר.