בן ישראל-דויד וגיטל. נולד ביום ה' בשבט תרע"ד (1.2.1914) באיוהל אשר בהונגריה. בילדותו למד ב"ישיבה" ולאחר-מכן למד בבית-ספר יסודי וסיים את לימודיו בו. הצטרף ל"הפועל המזרחי". למד את מקצוע הנגרות. בן כ"א היה כאשר נקרא לשרת בצבא ההונגרי ושם עלה לדרגת רב-סרן. כאשר פרצה מלחמת-העולם השניה הצטרף לצבא האדום ויצא ללחום בנאצים. היה בין משחררי-יוגוסלביה, ובשנת 1945, אחרי השחרור, חזר לבודפשט והצטרף לקיבוץ "העובד". יצא להכשרה. בקיבוץ עבד כמדריך. במשך שנים נדד באוסטריה ובארצות אחרות כדי להגיע לארץ. בשנת 1947 הגיע סוף סוף לארץ עם אשתו ובתו התינוקת. התישב ברחובות ועשה כל מלאכה שנזדמנה לו. מייד נקרא למלא את חובתו כחייל עברי וגם בימי-גיוסו היו כל מחשבותיו ודאגותיו נתונות למשפחתו האהובה עליו. תמיד נשא את תמונת-בתו עמו והיה חרד לה כאב נאמן. עם פרוץ מלחמת-הקוממיות התיצב לשירות צה"ל והיה גא בהיותו חייל עברי. התמחה במקלע "בזה". בקרב על פלוג'ה חלה, ואחרי חמישה שבועות של סבל, ביום כ"ט באדר תש"ט (30.3.1949), נפטר במחלה והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק. הניח אשה ובת.