בנם הבכור של אירה ואיתן. נולד ביום כ"ב באדר א' תשס"ג (23.2.2003) באופקים. אח ללהב ושוהם.

אוהד גדל בעיר אופקים והתחנך במוסדות הלימוד של המועצה האזורית מרחבים: בבית הספר היסודי "מרחבים ירוקים" ולאחר מכן בבית הספר השש-שנתי "קריית החינוך מרחבים". הוא היה תלמיד שקדן ונבון, וסיים את לימודיו במגמת אלקטרוניקה ופיזיקה. היה אהוב על חבריו לספסל הלימודים ועל צוות בית הספר.

אוהד היה קשור מאוד למשפחתו ושימש מודל לחיקוי והערצה לאחיו הקטנים.

סימני ההיכר של אוהד היו תלתלי הזהב, שמחת החיים, החיוך כובש והאנרגיה האין-סופית ("הוא שר האנרגיה, כי היא לא נגמרת לו", נכתב עליו בספר המחזור של בית הספר). הוא ניחן בחוש הומור ייחודי, היה אופטימי מטבעו ונודע כזה שמצחיק את כולם, כפי שנכתב עליו בספר המחזור – "עם חוש ההומור שלו הוא אף פעם לא משאיר את הכיתה דוממת".

כבר מגיל צעיר גילה אוהד עניין רב בתחום הרכבים והיה הראשון מבני גילו להוציא רישיון נהיגה. הוא עבד וחסך כסף בעמל רב כדי לקנות את הרכב הראשון שלו, שאותו כינה "גילה". לאחר מכן רכש מכונית "סיאט לאון" אשר זכתה לכינוי "לאה". תחום הרכב המוטורי הסב לו הנאה מרובה; הרעש שבקע מן האגזוז היה בעיניו המנגינה הנעימה ביותר, והוא הקפיד שיישמע היטב בכל מקום שאליו הגיע. יחד עם חבריו למועדון הרכבים נהג לצאת לנסיעות ארוכות.

אוהד חונך מגיל ילדות לאהבת המולדת ולמחויבות ההגנה עליה, וחלומו הגדול היה להיות לוחם בצבא. אף שנקבע לו פרופיל נמוך הוא התעקש להתגייס לשירות קרבי באומרו "אם אני לא מתגייס לקרבי – אני לא מתגייס".

ביום 6.12.2021 התגייס לצה"ל ושובץ לחיל הגנת הגבולות, גדוד "קרקל" (גדוד 33), תחת חטיבת "פארן". בתום ארבעת חודשי הטירונות ביקש אוהד לעבור לחטיבת "גולני". הוא נפגש לשיחה עם מפקד חטיבת פארן, והמפקד, שהתרשם מאוד מיכולותיו ומאיכותו כחייל, ביקש ממנו להישאר בחטיבה ולשרת כחלק מחפ״ק (חדר פיקוד קדמי) המח״ט. אוהד בחר להמשיך לשרת בחטיבה, ובמהלך שירותו היה דוגמה ומופת לחבריו.

במהלך שירותו הצבאי הכיר את דנה והם היו לחברים.

ביום שבת 3 ביוני 2023 חדר מחבל מגבול מצרים לישראל והרג שני חיילים שהיו בעמדת שמירה. אוהד יצא עם כוח לאתר את המחבל, ובמהלך חילופי האש עימו אוהד נהרג.

סמל אוהד שמעון דהן נפל בקרב בגבול מצרים ביום י"ד בסיוון תשפ"ג (3.6.2023). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באופקים. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

כתב אחיו להב במלאת שלושים לנפילתו: "אוהד אחי, לא חשבתי שאי פעם אני אצטרך לעשות דבר כזה, לרשום על אחי כזה דבר. זה לא נתפס, הלב והראש לא מעכלים שזהו, אתה לא תחזור בחמישי ולא יחזור איתך האור הזה לבית. שלא יהיה לי יותר האדם הזה שאני יכול לדבר איתו על הכול, שלא יהיה לי יותר אחי שאני כל כך אוהב, שלא יהיה יותר האגרופים שלי ושלך. שאני לא הולך לשאול אותך אם להעלות או לא את התמונה לסטורי, שלא תחזור לבית לשחק איתי ועם שוהם פיפ"א ... שאני לא אזכה לעוד חיבוק ממך, פרידה אחרונה או לסיבוב על הרכב או שיחה אחרונה.

לפעמים אי-ההבנה המוחלטת הזו שאתה לא כאן תופסת אותי. אם זה כשאני שומע צעדים של נעלי צבא בבית ובראש שלי זה אתה, או כשאני יוצא החוצה ורואה את כל החברים שלך יושבים ומחפש אותך בעיניים לראות אם אתה כאן. אני לא מצליח עדיין להבין שלא יהיה יותר כל זה, בינתיים מה שנותר לי זה להתגעגע ולהמשיך את מה שעצרת. להמשיך להיות חזק בשבילך, בשביל אימא ואבא ובשביל שוהם. אני לא מאמין לסיטואציה הזאת ואני מתפלל שזה רק איזה סיוט רע. אני רק רוצה שתחזור ותסתלבט עליי כמו שאתה יודע. אני רושם את זה עם דמעות, אוהב אותך כל כך ומתגעגע בלי סוף. שלושים ימים בלעדיך, גיבור שלי".

ספדה לו חברתו דנה: "גבר אמיתי שלי. ג'נטלמן שלי. איך עזבת אותי ככה לבד עם כל התוכניות שבנינו רק בשביל שנינו? הרי הבטחת לי כל כך הרבה פעמים שתשמור לי עליך. למה לא שמרת? הבטחת לי שאנחנו לתמיד, ועכשיו מה? כל מי שמכיר אותי יודע כמה הייתי צועקת את השם שלך בכל מקום. כמה הייתי גאה בך, עולם שלי. אני רוצה שכל העולם ידע וישמע מי זה אוהד דהן, הגיבור שלי ... אהבה שלי, אני כלום בלעדיך. אתה היית הכוח שלי ועכשיו אני ריקה. היום החלטתי להגיע על מדי א' כי אני יודעת כמה היית רוצה את זה. כל הזמן דאגת להזכיר לי שהמדים שלנו הם זכות ... תודה על כל מה שלימדת אותי. אני אוהבת אותך. שלך לתמיד. דנה".

ספד לו מפקדו, מח"ט פארן: "נבחרת בקפידה אחרי שביצעת שירות משמעותי כלוחם בגדוד 'קרקל'. היית משמעותי עבורי, נכון לכל משימה, דוגמה ומופת לכל לוחם ולוחמת בחטיבה. תמיד עם חיוך על הפנים, חותר למגע, מצטיין בעשייתך".

ביום 22 בפברואר 2024 צוין יום הולדתו העשרים ואחד של אוהד במפגש רכבים במסלול "מוטור סיטי" שליד שדה תימן.

ספר תורה לעילוי נשמתו של אוהד הוכנס ביום ט"ז באב תשפ"ד בבית הכנסת "משכן מאיר" שבאופקים.

במרכז הצעירים באופקים הוקמה פינת הנצחה – "הפינה של אוהד". המקום משמש את צעירות וצעירי אופקים ללימודים ולפנאי. במקום מתקיימות גם פעילויות לזכרו של אוהד.

בפאב "סתלבט" שבכפר הסטודנטים באופקים הוקדש קיר לזכרו ועליו נחקק המשפט "כי אהבת חינם מפזרים בכל העולם".

אוהד מונצח בציור שצייר אומן הגרפיטי בנצי ברופמן על קיר במבנה באופקים.

חברים, בני משפחה ואנשים שסיפורו של אוהד נגע לליבם הנציחו את זכרו במגוון של קעקועים על גופם.

להנצחתו הוצאו מדבקות וחולצות הנושאות את המשפט "כי אהבת חינם מפזרים בכל העולם".

משפחה מאופקים שבנה נולד יום לפני נפילתו של אוהד קראה לבנם על שמו.

לזכרו של אוהד נכתבו שלושה שירים, ניתן לצפות ברשת: השיר "גיבורי גבול מצרים" שכתב היוצר שליו מסס לזכרו ולזכר סמל ראשון אורי-יצחק אילוז וסמל ליה בן-נון שנהרגו איתו בתקרית; שירה של היוצרת עמית בוים, "השיר של אוהד"; שיר פרי עטו של הזמר עמרי כהן.

משפחתו של אוהד הפיקה סרט ומערך שיעור לזכרו, שאותו הם מעבירים בקרב ילדים ובני נוער במטרה להפיץ את הצוואה של אוהד ולפזר אהבת חינם.

לזכרו הוקם עמוד באינסטגרם, "remember_ohad_dahan", ודף בפייסבוק – "זוכרים את אוהד דהן – דף ההנצחה".

.