בנם של נוגה ורן. נולד ביום ה' בתשרי תשס"ג (11.9.2002) במושב גבע כרמל שליד עתלית. אח לניר ושיר.

כשהיה בן ארבע עבר עם משפחתו ליקנעם עילית, ובה גדל והתחנך. למד בבית הספר היסודי "דליות" ובחטיבת הביניים ותיכון "אורט יגאל אלון" במגמת מדעי המחשב ופיזיקה. היה תלמיד מצטיין, ערכית וחברתית.

אופיר ("אופירצי") בלט בצניעותו, בשקט הפנימי שלו ובטוב ליבו, ובכל מקום שאליו הגיע הפיץ אור, שמחה ואהבה. ראה בכל אדם את הטוב והאמין שאין לשפוט אף אדם. ידע להקשיב, לתת עצה טובה ולעזור, וכל זאת בענווה ובלי לצפות לתמורה או לתודה.

אהב מאוד ספורט. בילדותו התאמן בקבוצת הג'ודו בעירו והשתתף בתחרויות וכשבגר שיחק בקבוצת הכדורסל "הפועל יקנעם". במיוחד אהב כדורגל, ומגיל צעיר נהג לשחק עם חברים במגרש השכונתי. העריץ את מועדון הכדורגל של ברצלונה והיה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה". היה לו מנוי למועדון והוא נסע למשחקים בכל רחבי הארץ.

אהב מאוד לטייל במסלולי הטבע בישראל, ובמיוחד בצפון הארץ, ובכל הזדמנות שהייתה לו טייל עם חבריו ובני משפחתו.

אופיר חלם לעסוק בחינוך בלתי פורמלי, ואהבתו לחינוך באה לידי ביטוי כבר בגיל צעיר. בכיתה י' החל להדריך בתנועת "הצופים", בה היה חניך מכיתה ד' בשבט "שחר", ובכיתה י"ב מונה לראש גדוד (רשג"ד). בכל פעולה שהכין דאג להעביר לחניכיו מסרים וערכים שהיו חשובים לו. חניכיו מתארים אותו כמדריך אהוב, נערץ ומוערך שפועל מתוך שליחות, המדריך "שכל אחד היה חולם שיהיה לו".

לפני הצבא יצא לשנת שירות בפנימיית "שטיינברג" בכפר סבא, שם הדריך ילדים בכיתות ז'–ט'. לאופיר הייתה השפעה עצומה על חניכיו. הוא המשיך ללוותם גם לאחר גיוסו לצבא.

ביום 9.12.2021 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת "גולני". בכך מימש את רצונו להיות לוחם ולהגן על המדינה. תחילה שירת כלוחם בגדוד 51 ולאחר מכן יצא לקורס מפקדי כיתות. בקורס בלט מאוד ביכולותיו הצבאיות ובתכונותיו הטובות. חבריו לקורס העידו כי היה תמיד הראשון לסדר ולנקות, לסייע לכולם ולעזור בהקמה של דברים בשטח.

בתום הקורס חזר לשרת כמ"כ בגדוד 51. בתפקידו כמ"כ באו לידי ביטוי דבקותו במשימה ויכולת המנהיגות שלו. אופיר היה מפקד מקצועי ובעל ידע רב בנושאי לחימה, הוא נתן דוגמה אישית והתנדב ראשון לכל משימה. לאחר ארבעה חודשים בלבד כמפקד בגדוד זכה לאות הצטיינות. לצד מקצועיותו נהג באנושיות ובכבוד בחייליו ודאג לכל צורכיהם. בשל כך הם העריכו אותו וראו בו מודל לחיקוי.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותה שבת אופיר היה במש"א (מוצב שליטה אזורי) ארז שליד קיבוץ זיקים, הגובל בצפון רצועת עזה והוא קו ההגנה הראשון ליישובים שבסביבה. כאשר החלו מטחי הרקטות, אופיר יצא עם חייל נוסף לחוף זיקים כדי לבלום את המחבלים שביקשו לחדור לישראל מכיוון הים. כשהגיעו אל החוף הם פתחו בירי על המחבלים, אולם כאשר הבינו שמולם ניצבים עשרות מחבלים החליטו לחזור למוצב ולנסות להגן על היישובים מתוך המוצב עצמו. במהלך חילופי האש במוצב נפגע אופיר משני כדורים בין צלעותיו ונהרג. במותו הגן על המוצב ועל היישובים הסמוכים, מנע את כיבושם והציל אנשים רבים.

סמל אופיר ציוני נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ביקנעם. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

משפחתו של אופיר הקימה לזכרו אנדרטה בטבע, ליד המאגר של קיבוץ דליה, שם הוא נהג לשבת עם חברים, לשתות קפה או בירה מול השקיעה וליהנות מיופיו של המקום ומהשלווה. כדבריו: "הנופים הכי יפים נמצאים במקומות הלא צפויים".

משפחתו הוציאה לזכרו מדבקות וג'קט שעליהם מתנוססים משפטים המתארים את אופיר: "מים שקטים חודרים עמוק", "בעוז ובענווה", וכן דגל ישראל עם הדפס דמותו עליו ופותחני בקבוקים עם הכיתוב -"One more beer for Ofir".

יקב "אדיר" הוציא לזכרו בקבוק יין הנושא את תמונתו ואת השם "OFIRTZI".

תלמידי תיכון 'מקיף נשר', בשיתוף פעולה עם אביו של אופיר, כתבו וביצעו שיר לזכרו. השיר ניתן להאזנה באתר "יוטיוב" ובאתר לזכר אופיר.

אחותו הקימה לזכרו אתר בשם "אתר לזכרו של אופיר ציוני ז"ל", ובו סיפור חייו, דברים מפי חבריו ובני משפחתו, תמונות ושירים שאהב.

לזכרו הוקם דף הנצחה באינסטגרם, "ofirzioni_stories".

ביישוב מגוריו של אופיר, יקנעם, הוקמה לזכר הנופלים במלחמה כיכר "עד עולם", ובגינה עירונית נשתל עץ לזכר כל נופל.