אורי יהונתן כהן 519935
חיל הנדסה unit of fallen סמל ראשון
חיל הנדסה

אורי יהונתן כהן

בן יערה ועדי

נפל ביום
נפל ביום י' בסיון תשפ"ה
6.6.2025

בן 20 בנופלו

סיפור חייו


בנם של יערה ועדי. נולד ביום כ"ו בשבט תשס"ה (5.2.2005). אח לארבעה – גל, אייל, דן וניר.

אורי יהונתן גדל והתחנך במושב נווה ירק הסמוך להוד השרון. למד בבית ספר יסודי מקומי ובבית הספר העל-יסודי השש-שנתי "בית חינוך ירקון".

ילד מתוק ומלא שמחת חיים, טוב לב, נעים הליכות, ראשון להתנדב ולעזור. מגיל צעיר שפע קסם אישי וחן ייחודי, ובחיוכו הכובש גרם לכל מי שהכיר להתאהב בו. תמיד היה מוקף חברים, שימש כ"דבק" המאחד בין כולם, ראה בכל אדם ובכל מצב את הטוב והחיובי והצליח להנחיל זאת גם לסובביו.

עם השנים גדל והתבגר, והפך מילד צנום וביישן לנער חזק וחסון, פיזית ומנטלית. הוא אהב ספורט, בעיקר כדורגל, שיחק בקבוצת הילדים של "הפועל כפר סבא" ובהמשך בקבוצת הנערים של "הפועל פתח תקווה", איתה העפיל לליגת העל. כמו בחיים, גם על המגרש פעל בחוכמה, בשיקול דעת ועם המון נשמה, והיה כדורגלן מצטיין.

בחודשים שלפני גיוסו לצבא, פנה אליו אחד ממאמניו בעבר וביקש שישחק בקבוצת הכדורגל "מ.כ. אור יהודה", שהייתה זקוקה לחיזוק. אורי נרתם למשימה בשמחה והוביל את הקבוצה להצלחה.

הוא חתר למצוינות בכל אשר עשה, לא היסס לעבוד קשה, והשיג את כל מה ששאף אליו בהתמדה, בנחישות ובצניעות. על אף שלא נהג להתבלט ולא חיפש תשומת לב, אי אפשר היה לפספס אותו. קרוביו מספרים שהוא היה מסוג האנשים שכולם רואים, אבל יותר מכך – ראה תמיד את האחר.

היו בו רכות יוצאת דופן, עדינות, נדיבות לב וחוכמה שקטה, שאפשרו לו להיות שם עבור כל סובביו, לתמוך, לחבק, לעודד ולומר את המילה הנכונה. הוא אהב בכל ליבו את משפחתו, את חבריו, את עם ישראל ואת ארץ ישראל.

את נוגה הכיר באפריל 2022, השניים התחילו לצאת ומאז לא נפרדו. יחד יצאו לטיולים בארץ ובעולם, צברו חוויות משותפות כמו צניחה חופשית, ורקמו תוכניות רבות לעתיד.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

אורי היה לקראת גיוס כשפרצה המתקפה, וחיכה בקוצר רוח להתגייס ולתרום לביטחון המדינה. השירות בצבא היה מבחינתו שליחות ועוד טרם פרצה המלחמה, החליט לוותר על קריירה ככדורגלן מצטיין כדי לשרת בתפקיד קרבי משמעותי.

ב-12.12.2023 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם ביהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) – יחידת העילית של חיל ההנדסה הקרבית. עם סיום ההכשרה, הצטרף ללחימה בשטח רצועת עזה.

אורי היה לוחם מקצועי, שקול, אמיץ ומוביל, אהוב מאוד על חבריו ועל מפקדיו. במהלך הלחימה, השתתף במשימות ובמבצעים מורכבים ונועזים והפגין אומץ לב, קור רוח ונחישות.

חבריו הלוחמים סיפרו שהיה הלב של הצוות, ידע תמיד לעודד, לחזק, להצחיק ולשפר את מצב הרוח. בכל פעם שהיה להם קשה, נהגו להסתכל עליו, והחיוך התמידי שעל פניו מיד גרם להם להרגיש טוב יותר.

אחד מחבריו סיפר: "בחיים לא שמענו אותך מתלונן או אומר שקשה לך. לא הפריע לך קושי פיזי ולא קושי מנטלי. אני זוכר שהיה מסע אלונקות אחד שלא הסכמת לעזוב בו את האלונקה. כששאלתי אותך בסוף איך אתה עושה את זה, מה אתה עושה שונה מאיתנו, אמרת לי שכל עוד אתה מדבר איתנו וצוחק איתנו תוך כדי, אתה מסוגל לעשות הכול".

ביום שישי, 6.6.2025, אורי לקח חלק בפעילות מבצעית בעיר בני סוהילה שבדרום הרצועה, בסמוך לחאן יונס. במהלך הפעילות, אורי נהרג. איתו נהרגו שלושה לוחמים נוספים, שניים מהצוות שלו ולוחם מילואים של יחידת מגלן.

סמל אורי יהונתן כהן נפל בקרב ביום י' בסיוון תשפ"ה (6.6.2025). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בנווה ירק. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

אחיו הקטן, ניר, כתב: "אתה הבן אדם עם הלב הכי זהב שפגשתי. כל אחד שאתה פוגש – אתה נכנס לו ישר ללב... כשהייתי קטן לימדת אותי איך להיות שוער וכשגדלתי לקחת אותי למגרש לעשות לי אימון הכי קשה כדי שאצליח וזה הדבר הכי כיף שהיה לי. איך שחזרת מהצבא ישר נכנסת לי לחדר ופשוט ישבת איתי... כל נסיעה שמת עליי ראש ואני עליך ונרדמנו ביחד... אני כל כך אוהב אותך, אתה גיבור ודמות להערצה בשבילי".

חברתו, נוגה, ספדה: "ריפאת לי את הלב, הראית לי איך זוגיות אמורה להיראות, מה מגיע לי לקבל, ולמה אהבה זה דבר כל כך עדין ומקסים... אני מרגישה שאני הגרסה הטובה ביותר של עצמי כשאני איתך. אני באמת מרגישה שזכיתי, מתגאה לגמרי שיש לי חבר יפה תואר עם ערכים מדהימים שרק מחפש איפה לעזור ולתרום למדינה.

"תמיד עם חיוך על הפנים, עם שתי גומות, לא סתם קראו לך א' חיוכים... אני רוצה שתדע שאני מעריכה את הכול - שאתה באמת עושה הכול אבל הכול כדי שאני אהיה מאושרת, שאתה מכבד אותי וסובלני איתי, אף פעם לא גורם לי להרגיש לא בנוח, שאתה קשוב אליי תמיד ולא מפסיק להראות לי אהבה... אני אוהבת אותך הרבה יותר מהירח ובחזרה".

אורי מונצח באתר האינטרנט של עמותת בוגרי יחידת יהל"ם.

עמודים לזכרו נפתחו באינסטגרם, תחת השם remember_uricohen, ובטיקטוק, תחת השם remember_uri_cohen.

עמוד הנצחה נוסף נפתח באתר memoriz.plus.

 

 

סיפורי חיים נוספים בנושאים דומים:

מקום מנוחתו


בית העלמין האזרחי נווה ירק

ת.נ.צ.ב.ה

הנצחתו באתרי זיכרון