בן מרים ויצחק, נולד ביום ל' בסיוון תר"ף (16.6.1920) בווינה, בירת אוסטריה. עד עלותו ארצה בגיל 18, בשנת 1938, התחנך בווינה והיה מן החברים המרכזיים, מעצבי הדמות החלוצית של תנועת-הנוער העברית באוסטריה. היה אדם ער, משכיל, בעל אופי חברתי נלבב, ובכל מקום שימש מעין נקודת-מוקד של החיים החברתיים. עם בואו לארץ הלך עם חבריו להכשרה בכפר החורש. בימי מאורעות 1939 התגייס לשירות במקום. אחר-כך עבר עם חבריו לפלוגת-העבודה "מדורות" בחדרה, ומשם לקבוצת זרעים, שהיה חבר נאמן בה עד יום מותו ותפס בה עמדה מרכזית. בשנת 1941 היה מן המתגייסים הראשונים לפלמ"ח. הצטרף למחלקה הגרמנית המיוחדת, אשר התאמנה והוקמה במשמר העמק. השתלם באימונים הצבאיים ונעשה לסייר מעולה, לוחם מחושל ובעל-ידיעות מקצועיות.

במרוצת הימים התגייס לצבא הבריטי, הצטרף לחי"ל (הבריגדה היהודית), עבר לאירופה והקדיש את מיטב מרצו ומאמציו למפעל "הבריחה".

משנשתחרר מהצבא חזר לקיבוצו ושימש בו מפקד-אזור עד יום גיוסו לחטיבת השריון 8 ביוני 1948. בחטיבה זו שימש קצין-מודיעין וסייר בגדודי הג'יפים והשתתף בקרב לכיבוש לוד, אשר גדודו מילא בו תפקיד מכריע.

בהדריכו את גדודו בדרך חזרה אל הבסיס, בלילה, עלה עם מכוניתו על מוקש ומת מפצעיו ביום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בדברת. הניח אחריו אישה וילד.

זכרו הועלה בחוברת "לזכר הארבעה" של זרעים-דברת. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן- ראשון (סגן). אחיו, שמואל, נפל חודשיים אחריו בקרב על לוד.