בנם של אביבה אסתר ודוד. נולד ביום י"ח בשבט תש"ס (24.1.2000) בפתח תקווה. אח לאיל, רונן, לבנת, יונתן ורחל.

אוריאל גדל במושב נחלים הסמוך לפתח תקווה, לשם עברה המשפחה כשהיה בגן חובה. למד בבית הספר היסודי "דרכי נעם" בפתח תקווה והמשיך לישיבה התיכונית במקום.בהמשך עבר לישיבה התיכונית "מדרשית נעם אורט" בכפר סבא, שם סיים את לימודיו.

ילד חברותי, בעל לב זהב, אכפתי, צנוע בהליכותיו ועם חיוך כובש.

עם סיום לימודיו במדרשיה הצטרף אוריאל לישיבה הגבוהה "איתמר" בשומרון, שם למד במשך כשנתיים. רבותיו סיפרו על אהבתו הרבה לתורה ועל האופן בו נרתם לעזור לכולם, בשקט, בענווה ובלי להתבלט. בישיבה אהב להיכנס למטבח ולעזור בבישול, ובמיוחד להכין לחבריו לקראת שבת את עוגיות השוקולד צ'יפס המפורסמות שלו. 

לקראת גיוסו ב-2020 במסגרת מסלול ההסדר של הישיבה, אוריאל היה נחוש להתגייס לחיל השריון יחד עם חבריו. עודף משקל מנע ממנו להתקבל לחיל השריון. במשך עשרה ימים לפני גיוסו הוא התמיד בדיאטה קיצונית, על מנת להוריד ממשקלו, וביום הגיוס הגיע ליעד והתגייס כלוחם בשריון כפי שחלם. 
חבריו סיפרו שהיה לוחם מקצועי ואכפתי, ביצע כל משימה בצורה הטובה ביותר ותמיד דאג לכל מי שסביבו. הוא אף החליט להאריך את השירות מעבר למשך המוגדר במסלול ההסדר ויצא לקורס מפקדי טנקים.

אוריאל אהב מאוד לבשל והיה טבח בחסד, בעל ידע וכישרון יוצאי דופן. ההנאה הגדולה ביותר מבחינתו הייתה לפנק ולשמח אנשים באמצעות המאכלים שלו, וחלומו הגדול היה לפתוח מסעדת שף. 

בעת שנלחם בעזה, דאג בכל הזדמנות להכין ארוחות גורמה לחבריו מהמצרכים המועטים שהיו להם בשטח - שימורים, קבאנוס ופסטה, על מנת לשמח ולהרים את האווירה.

בטעימת מאכלים של אחרים תמיד ידע לפרגן, וגם אם המנה לא הייתה לטעמו ידע להאיר נקודות טובות ולשבח את החלקים הטובים שבה. בדבריו, הקפיד שלא להסתפק בהבעת דעה שטחית אלא ירד לעומקם של הדברים, העריך כל מאמץ והפגנת יצירתיות ותמיד כיבד את האדם שעמד מאחורי המנה. 
לצד אהבתו לבישול ואפייה, אוריאל אהב גם לגלוש בסקי ולרכוב על אופנוע, והיה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה". כשיצא לטיולים עם חבריו, הוא היה זה שארגן הכול, מ-א' עד ת', וחבריו ידעו שאם אוריאל אחראי, אין להם שום סיבה לדאגה.

אוריאל המעיט בדיבורים והרבה במעשים, נהג באחרים בכבוד ודאג שכל מי שנמצא בסביבתו ירגיש הכי טוב שאפשר. עם החיוך החם שלו האיר כל חדר שנכנס אליו והרעיף חום ואהבה על כל סובביו. רבים מחבריו הגדירו אותו כחברם הטוב ביותר, ואביו תיאר אותו כ"אלוף העולם באהבה".
מדי יום שישי, לפני כניסת השבת, נהג אוריאל לשלוח לכל אחד מחבריו ברכת "שבת שלום" בוואטסאפ. כשנשאל על ידי אחד מהם לפשר ההקפדה הזו, השיב: "אני לא יכול לחשוב שיעבור שבוע שלם בלי שהייתי איתך בקשר".

כמו כן אוריאל מאד הקפיד בכיבוד ההורים ובכיבוד הסבים והסבתות שלו, ונהג להתקשר אליהם מדי יום שישי.
ליבו הרחב של אוריאל היה מלא בנתינה וברצון לעזור. במקביל ללימודיו ולשירותו הצבאי הקפיד להתנדב ונהנה מכך מאוד. 

לקראת בר המצווה שלו אוריאל התנדב עם ילד עם צרכים מיוחדים, הוא ביקר אותו פעם בשבוע ונהיה חבר קרוב שלו.
מדי קיץ אוריאל התנדב כראש צוות טכני בקייטנת איל"ן (איגוד ישראלי לילדים נפגעים) במושב נחלים. למרות העבודה המאומצת הצליח לראות את כולם, חניכים וחונכים כאחד, וגילה רגישות ואכפתיות לצרכיהם. כך, למשל, שם לב באחד הימים לחונך שלא הספיק לאכול כיוון שהאכיל את אחד החניכים, ושמר עבורו צלחת עם אוכל כדי שלא יישאר רעב.

אוריאל גם לימד ילדים לקראת בר המצווה במסגרת ארגון "צוהר". הוא הדריך אותם בקריאת הפרשה, לימד מושגים ביהדות וסייע בארגון הטקס החגיגי. הוא הצליח להתחבר בצורה נפלאה לכל תלמידיו, גם לאלו עם הפרעות קשב וריכוז, שלימד באווירה טובה וכיפית. אחת האימהות סיפרה כי לאחר שמספר מורים לא הצליחו להתחבר לבנה, אוריאל, בדרכו המיוחדת שכללה הומור ושירים, הצליח לרתקו, ללמדו, ליצור קשר אישי עמו, ואף להפוך למודל חיקוי עבורו.
אחד מתלמידיו, שהיה באמצע לימודיו כשאוריאל התגייס למילואים, סירב לקבל מחליף ודרש לחכות רק לו: "או אוריאל או אף אחד". רק לאחר נפילת אוריאל, כעבור מספר חודשים, נמצא לו מחליף מתאים, והנער חגג את בר המצווה שלו באיחור. 

בנוסף, אוריאל קרא בתורה בבית כנסת במושב מזור הסמוך לנחלים, ודאג להגעלת כלים לפני פסח במושב נחלים.

בקיץ 2023, אוריאל השתחרר מהצבא. תחילה, חזר לישיבת "איתמר" ואז החל ללמוד בישיבת "לב תל אביב" ועבד כטבח במסעדת שף בעיר. 
באותה התקופה, המשיך ביוזמות ההתנדבות הקיימות שלו ואף הצטרף כמתנדב לארגון "ידידים" לעזרה בכבישים. הוא יצא לעזור בכל שעה ובכל מזג אוויר, ותוך ארבעה חודשים בארגון נענה ליותר ממאה קריאות וזכה באות הוקרה כמתנדב מצטיין. 

את תהילה הכיר בתחילת 2023. השניים בילו יחד שעות רבות ככל שיכלו ותכננו להתחתן.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה המלחמה.

עם פרוץ המלחמה אוריאל ביקש להתגייס ולתרום את חלקו. כיוון שהשתחרר רק מספר חודשים קודם לכן, עוד לא היה משובץ למילואים, אך הוא לא ויתר, הלך לשטחי כינוס כדי שיגייסו אותו ולבסוף הצליח להשתבץ למשימת הגנה על היישוב אדוריים בהרי חברון.

אוריאל לא הסתפק בכך וביקש להצטרף לכוחות הלוחמים ברצועת עזה. הוא המשיך לחפש יחידה, הפעיל קשרים, ולבסוף השיג את מבוקשו והצטרף לגדוד 7421 של חטיבת השריון "קרייתי", שם שימש כטען בטנק של סגן מפקד הפלוגה. 

במשך חודשיים וחצי לחם אוריאל בגבורה ושמח על האפשרות לקחת חלק משמעותי בלחימה. בהפוגות המעטות והקצרות שקיבל המשיך להתנדב, ונענה לקריאות מארגון "ידידים".

ביום שישי, 19.1.2024, הטנק של אוריאל החליף את טנק המ"פ ונכנס כטנק המוביל יחד עם סיירת צנחנים למחנה הפליטים בעיר חאן יונס שבדרום הרצועה. הטנק נתקל במארב מחבלים, טיל RPG   נורה לעברו ואוריאל נהרג במקום.

סמל ראשון אוריאל אביעד סילברמן נפל בקרב ביום ט' בשבט תשפ"ד (19.1.2024). בן עשרים ושלוש בנופלו, רק מספר ימים לפני יום הולדתו העשרים וארבעה. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנחלים. הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל. 

אחותו לבנת, ספדה לו: "אוריאל, אח שלי הגדול, הבן אדם הכי טוב בעולם, חבר של כולם. אי אפשר שלא לאהוב אותו... אח שלי הוא גיבור ישראל, הוא נלחם בחזית למרות שהוא בכלל לא היה אמור להיות שם, התעקש לעזור. אני מעריצה אותך ומתגעגעת, זכיתי להיות אחותך".

חברתו, תהילה, ספדה: "חיים שלי, עשית אותי מאושרת, אתה הדבר היחיד שעשה לי טוב. אני מתגעגעת לראות את החיוך שלך, את העיניים היפות שלך. היית בשבילי הכול ועכשיו אין כלום, רציתי להתחתן איתך, לא לקבור אותך".

במושב נחלים, בו גדל אוריאל, נערך יריד אוכל על ידי הנוער אחת לשנה לזכרו. כל ההכנסות מועברות לקייטנת איל"ן, בה התנדב מדי שנה.

ארגון "ידידים" הפיק סרטון לזכר אוריאל. ניתן לצפות בו ביוטיוב, תחת השם "הידיד הגיבור שלנו – אוריאל אביעד סילברמן".

עמודים לזכרו נפתחו באתר "למלא את החלל" ובאתר ההנצחה האינטרנטי של בוגרי רשת "אורט" שנפלו במערכות ישראל.

מה שאפיין את אוריאל במיוחד והפך להיות המורשת שלו נכתב על הסטיקר שהופץ לזכרו: "תאהב, תתנדב, תהנה מאוכל טוב".