בן יעקב ועליזה. נולד ביום ז' בטבת תרצ"ז (29.12.1936) ברמת-גן. בהיותו בן שלוש התגייס האב לצבא הבריטי ושנתיים לאחר-מכן, בשנת 1941, נפל בשבי-הגרמנים. אולם בשנת 1946 חזר לארץ ובפרוץ מלחמת-הקוממיות התגייס לצה"ל. חמש שנות היעדרו של האב מן הבית הטביעו את חותם הרצינות והאחריות על הילד כשהאם מחוסרת-האמצעים ממלאת גם את מקום האב ומגדלת את בנה במסירות-נפש ממש. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "נצח-ישראל" בפתח-תקוה ולמד שנה אחת בבית-הספר התיכון "ישורון". בנעוריו היה שומר מצוות ונוהג בדרכי-המסורת; אף השתייך ל"בני-עקיבא". באותה תקופה התחיל עובד כמכונאי-מטוסים והמשיך בלימודיו בשעורי-ערב כדי להתכונן לבחינות-בגרות אכסטרניות. מייד לאחר בחינותיו גויס לצה"ל (אוגוסט 1954) לגדוד-הצנחנים והוא אז בן שבע-עשרה ומחצה. ביום י"ב בטבת תשט"ו (6.1.1955) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בפתח-תקוה. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".