בנם של גבריאלה וסילבן. נולד ביום י"א בטבת תשל"א (8.1.1971) בבאר שבע. אח של אסתי ואדי.
אורן גדל והתחנך בבאר שבע. ילד מקסים, נוח וטוב, צנוע שאהב להיות בחברת אנשים.
מכיתה א' עד כיתה ח' למד בבית הספר "יאנוש קורצ'אק" ובהמשך למד בתיכון מקיף ג' בעירו. לאורך שנות לימודיו בלט כתלמיד טוב, התחבב על מוריו ויצר קשרי חברות קרובים עם חבריו.
בורך בשמיעה מוזיקלית טובה, וכך הצליח בכוחות עצמו ללמוד לנגן באורגן.
מגיל שלוש-עשרה למד לנגן עם תווים בבית ספר למוזיקה, הופיע בקונצרטים וניגן גם בגיטרה. אהב להאזין למגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, ובמיוחד לשיריו של הזמר אנריקו מסיאס ולמוזיקה של להקות ישראליות שגם ניגן בעצמו.
בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל ושובץ בחטיבת "גבעתי" של חיל הרגלים. במסגרת המסלול הצבאי סיים קורס קצינים והתמנה לקצין שלישות. בתום שירות החובה המשיך לשירות קבע.
במסגרת הצבא השלים תואר ראשון בניהול ויחסי אנוש במכללת "אחווה". בשירותו התקדם לתפקיד שליש יחידתי, בדרגת רב-סרן.
בשנת 2003, במהלך השירות הצבאי, נקלע לתאונת דרכים שבעקבותיה הוכר כנכה צה"ל.
אורן הכיר את ענבל, הם נישאו ונולדו להם בן ושתי בנות – יהונתן, נעמה ויעלה. היה ְאָב מסור ואוהב שנתן לילדיו את כל כולו. בשנת 2007 השתקעה המשפחה בקיבוץ משמר הנגב שבצפון הנגב.
בחלוף השנים נפרדו בני הזוג.
לאחר שחרורו מצה"ל השקיע את זמנו ומרצו בפעילות במסגרת ארגון נכי צה"ל – ליווה משלחות רבות לחו"ל, אירח תורמים לצורך גיוס כספים לארגון ולרווחת הנכים וסייע במיצוי זכויות.
אהב טבע ובעלי חיים, הִרבה לקרוא עיתונים ונהנה מספורט. צפה באופן קבוע במשחקי כדורסל וכדורגל של הקבוצות שאהד – "מכבי תל אביב" בכדורסל ו"הפועל באר שבע" בכדורגל.
בעל אופי נוח ואוהב אדם, עם חיוך שלא מש מפניו, ניחן ברגישות לזולת, ביכולת הכלה וברוחב לב. היה נכון לסייע ולעזור לכל מי שנקרה בדרכו ונזקק לכך. בכל מקום אליו הגיע רומם את מצב הרוח וגרם לכולם לצחוק ולשמוח.
ילדיו תיארו אותו כ"איש ענק מהחיים עם לב גדול", אך לב זה – ליבו של אורן – נדם בטרם עת.
אורן לוצאטו נפטר ביום ג' בתמוז תשע"ט (6.7.2019). בן ארבעים ושמונה בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע. הותיר בן, שתי בנות, הורים, אחות ואח.
ריקי כתבה: "אורן יקר ואהוב, נזכור תמיד את שמחת החיים שלך, את החיוך הנצחי, את הימים הרבים שראינו אותך במדים והיינו מאוד גאים בך ובעשייה שלך. חלק סיפרת והרבה שמרת בלב. נזכור אותך תמיד, יום-יום, שעה-שעה".