בתם של ורה וחיים יודשקין. נולדה ביום ט"ו בחשוון תשל"ג (24.10.1972) בתל אביב.

אורנית גדלה והתחנכה בבת ים. ילדה יפת תואר, חכמה, חייכנית ואהובה על הבריות. למדה בבית הספר היסודי "שרת" ובהמשך בתיכון "שז"ר" בעיר. בשעות הפנאי אהבה ללכת לפעולות בתנועת "הצופים", לקרוא ספרים, לשיר, לנגן בגיטרה ולבלות עם חברים.

בת מסורה ואחות אוהבת. אורנית הסבה גאווה ונחת להוריה, טיפחה קשר קרוב עם אחותה הגדולה ועמדה תמיד לצידה.

בסיום התיכון ולקראת גיוסה לצה"ל, עברה קורס קדם צבאי (קד"צ) של סייעות לרופאי שיניים.

בשנת 1991 התגייסה לצה"ל ושירתה כסייעת לרופא שיניים בחיל הרפואה. תחילה שירתה בבסיס חיל הים בבת גלים שבחיפה, וכעבור כמה חודשים ביקשה לעבור לשרת קרוב לבית והוצבה במרפאת השיניים בבסיס תל השומר. אורנית התגלתה כחיילת מסורה ומקצועית בעבודתה וזכתה להערכת מפקדיה ועמיתיה ליחידה.

בשנת 1992, במהלך שירותה במרפאה בתל השומר, חלתה במחלת הנשיקה, מחלה זיהומית העוברת דרך הרוק. סיבוכי המחלה הובילו לקריסת הכבד שלה, ואורנית נזקקה לעבור בדחיפות השתלת כבד. היא הוטסה לצרפת ועברה שם השתלה. השתלת הכבד עברה בהצלחה, והיא עברה שיקום בפריז במשך כחצי שנה. כאשר שבה לישראל, שוחררה מהצבא והוכרה כנכת צה"ל.

בשנת 1994 החלה ללמוד לתואר ראשון בספרות אנגלית וספרות עברית ב"אוניברסיטת תל אביב", ובסיום לימודיה עבדה כמורה לאנגלית בתיכון בראשון לציון.

את יוסי מאיר הכירה בטיול מאורגן לחו"ל לצעירים לפני גיוס. עד מהרה ניצתה ביניהם האהבה והם הפכו לבלתי נפרדים. בשנת 1996 בני הזוג נישאו וכעבור שנתיים עברו לדירתם הראשונה בראשון לציון. במהלך השנים נולדו לבני הזוג שני ילדים, שירה ואיתי. אורנית הייתה אשת משפחה למופת, בת זוג אוהבת ואם מסורה. הילדים היו בבת עינה. היא הרעיפה עליהם חום ואהבה וחינכה אותם לערכים טובים.

בשנת 2000 החלה ללמוד משפטים ב"מכללה למינהל" בראשון לציון וסיימה את התואר בהצטיינות. בהמשך, פתחה משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה בחולון. אורנית עשתה חיל ובלטה כעורכת דין מקצועית ואנושית, אשר ראתה בייצוג משפטי שליחות. היא ניחנה במסירות אין קץ ללקוחותיה, ובכל תיק נתנה את כל הלב והנשמה.

בשנת 2008 עברה המשפחה לגור במושב משגב דב סמוך לגדרה.

אורנית נודעה כאישה רחבת לב, אחראית, נדיבה ומלאת נתינה. בלטה כחברה טובה ונאמנה, תמיד קשובה, נכונה לסייע ולתת מילה או עצה טובה. במאור פניה ובנועם הליכותיה כבשה את לב כל מי שפגשה. היא מעולם לא נתנה למצבה הרפואי למנוע ממנה להגשים חלומות וליהנות מהחיים. אהבה לטייל בארץ ובחו"ל, לבלות עם חברים ועם בני משפחה.

בשנת 2009 חלה הידרדרות במצבה הרפואי של אורנית והיא נזקקה להשתלת כבד נוספת. היא לא רצתה לעבור השתלה בחו"ל והמתינה לתורם בישראל, אך מצבה הידרדר לפני שנמצא תורם והיא נפטרה.

אורנית מאיר נפטרה ביום כ"ב בתשרי תש"ע (10.10.2009). בת שלושים ושבע בפטירתה. הובאה למנוחות בבית העלמין בגדרות. הותירה אחריה בעל, בן ובת, הורים ואחות.

אוהביה חקקו על מצבתה משפטים שאפיינו את דמותה: "בראש מעייניה תמיד היו ילדיה" ו"לתת את הנשמה ואת הלב".