בת אורה וסעדיה, נולדה ביום י"ג באלול תשי"ח (29.8.1958) במושב קדרון שליד גדרה. איילה למדה בבית-הספר היסודי במקום מגוריה, והמשיכה ללמוד בבית-הספר התיכון האזורי בגבעת-ברנר. מגיל צעיר היא הייתה חברה בתנועת "הנוער העובד והלומד" כחניכה, עברה קורס מדריכות ובמשך שנתיים עסקה בהדרכת נוער. איילה הייתה מחוננת בכישורים מגוונים. היא למדה לפרוט על גיטרה, השתתפה בחוג לבלט ובחוגי ספורט, ובעיקר הייתה פעילה בספורט הקרטה. איילה אהבה לרכוב על סוסים, על טרקטור ועל אופנוע. היה לה אופי עצור ומופנם, והיא הייתה שקטה, נבונה. אילה חתרה להשגת שאיפותיה בשכל ובטוב-טעם. כפעילה בתנועת נוער של בני המושבים, היא השתתפה במחנות ובטיולים, הכירה את נופי הארץ ואהבה לטייל בהם.

איילה הרבתה לקרוא ספרות יפה ומקצועית, והייתה בעל כשרון יצירתי. היא כתבה שירים, ואחרי שנהרגה השאירה אחריה אוסף שירים שהקסימו את בני חוגה הקרובים.

בדצמבר 1977 התגייסה איילה לצה"ל, השתלמה בקורסים אחדים, ביניהם קורס נהיגה, עלתה לדרגת סמל ואת שירותה מילאה בתפקיד נהגת.

ביום כ"ג בסיוון תשל"ט (18.6.1979), כשנסעה על אופנוע בכביש גדרה-צומת ביל"ו, נפגעה איילה בתאונת-דרכים ונהרגה. בת 21 שנים היא הייתה במותה.

היא הובאה למנוחות בבית-הקברות במושב קדרון.

איילה השאירה אחריה הורים, ארבעה אחים ואחות.

מפקד יחידתה כתב עליה במכתב תנחומים להורים: "קרוב לשנה וחצי שירתה איילה ביחידה והתחבבה על כל מי שזכה להכירה. חן, תבונה, מרץ, יושר וטוב-לב הן תכונות שלא לעתים קרובות נמצאות באדם אחד. איילה חוננה בכולן. כחיילת הצטיינה בביצוע תפקידיה. בולטות היו הערכתה והערצתה להוריה".