בנם של חגית ורובי. נולד ביום י' בשבט תשס"ד (2.2.2004) בנתניה. אח לרועי ואלון.

איתי גדל והתחנך בנתניה. סיים את לימודיו התיכוניים בבית ספר "אורט גוטמן" במגמת ביוטכנולוגיה.

איתי היה ילד שמח, אנרגטי ומלא חיים, שתמיד משך אליו אנשים והיה במרכז העניינים. הוא שיחק כדורסל בקבוצת "אליצור נתניה", רקד ברייקדאנס, טיפס על קירות, אהב לעשות מעשי קוסמות עם קלפים וידע ליהנות מהמבורגר טוב (בלי קטשופ או ירקות).

איתי האמין בנתינה ובמעורבות חברתית, ובמקביל ללימודיו בבית הספר הדריך כמש"צ – מדריך של"ח (שדה, לאום וחברה) צעיר. במסגרת פעילותו כמדריך בקיטנת קיץ הכיר את נטע. הם הפכו לחברים בלתי נפרדים ויחד חלמו על הטיול הגדול שיעשו לאחר השירות הצבאי.

ביום 14.8.2022 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון, חטיבה 7 (עוצבת "סער מגולן"), גדוד 77. בכך מימש את רצונו לשרת שירות של שליחות ומשמעות בצבא.

בשבת, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. מאות לוחמים, שוטרים וחברי כיתות כוננות נפלו באותו יום. מאות אזרחים וחיילים נחטפו לרצועת עזה. בבוקר זה החלה מלחמה.

איתי היה תותחן בטנק של "צוות פרץ", ובבוקר שבת היה כונן בבסיס נחל עוז. עם תחילת המתקפה יצאו איתי וחבריו לצוות הטנק להילחם במחבלים שחדרו לשטח, בניסיון למנוע את כניסתם למוצב וחדירה ליישובי העוטף. משך למעלה משעתיים לחמו במחבלים תוך גילוי אומץ רב. הם ניהלו קרב הרואי, פגעו והרגו במחבלים רבים, הצילו חיים של ישראלים רבים, ועצרו את ההתקדמות של המחבלים למרכז הארץ.

לאחר כשעתיים של לחימה הטנק שבו היו ספג מספר פגיעות ישירות ונעצר. בהגעת לוחמי צה"ל לטנק בשטח, חבר הצוות סמל תומר ליבוביץ נמצא בטנק הרוג ושלושת הלוחמים האחרים, המפקד סרן דניאל פרץ, סמל ראשון מתן אנגרסט ואיתי הוגדרו תחילה כנעדרים, ורק לאחר מספר שבועות הוגדרו כחטופים.

משפחתו של איתי החלה במאמץ חובק עולם להביא להחזרת איתי ושאר החטופים במיקוד על ארצות הברית, לאור היותו של איתי אזרח אמריקאי-ישראלי.

במרץ 2024, צה"ל בישר למשפחה שעל פי מידע מודיעיני איתי נפל בתאריך 7 באוקטובר 2023. ביום 4 בנובמבר 2025, 760 ימים לאחר שנחטף לעזה, הושב איתי לישראל. הוא שב לבוש בסרבל השריון ומתחתיו חולצת המש"צים עם הכיתוב ״איתי אמר לעשות כיף וחצי״, מתנה מחניכיו שכל כך אהב.

סמל איתי חן נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן תשע-עשרה בנופלו. ביום י"ד בחשוון תשפ"ו (5.11.2025) הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי קריית שאול בתל אביב. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

אוהביו כתבו על מצבתו: "געגוע למבט, לחיוך וללב שנגע בכולנו, איתי מלך האריות שלנו לעד".

איתי מונצח באתר "יד לשריון" בלטרון.