בנם של רינת ועופר. נולד בתאריך י"ב בכסלו תשס"ג (17.11.2002) בפתח תקווה, אח לעומר ועדי.

מנישואים שניים של אביו נולדו אחיו למחצה עידן ועמית.

איתי גדל והתחנך בראשון לציון, למד בבית הספר היסודי ״נווה -חוף״ ובתיכון ״מקיף י״ בראשון לציון. ילד חברותי, חייכן, מצחיק ואופטימי שהאיר כל חדר שאליו נכנס והעניק אהבה וחום לכל מי שסביבו.

כשהיה בבית הספר היסודי, צולם לסרטון בית הספר שבו למד ואמר בין היתר: ״הייתי משנה את העולם שכולם יהיו אנשים טובים, לא יריבו ולא יהיו מלחמות״.

מילדות היה בעל תשוקה עמוקה ללמוד, להצליח ולהתפתח. היה משפחתי, סקרן מאוד, בעל חוש טכני, ידע לתקן כל דבר ובמיוחד מחשבים .בתקופת התיכון איתי התחיל לצייר והתגלה כצייר בעל חסד עליון, הוא למד במגמת אומנות, השקיע שעות מרובות בציור ואף קישט את בית הספר התיכון שבו למד בציוריו.

איתי היה משפחתי והיה לו קשר מיוחד עם הסבתות שלו, הוא היה קרוב מאוד לאחיו הגדולים, בילה עם אחיו עומר ועם חבריו וחלק איתו חברים משותפים.

את אחיו עומר העריץ במיוחד, מגיל קטן עשה כל מה שאחיו עשה, איתי רכש את אותם בגדים ואת אותן נעליים כמו של אחיו.

שירותו הצבאי של אחיו עומר בחטיבת ״גבעתי״ השפיע על איתי עמוקות והוא החליט בבוא היום להמשיך את דרכו.

איתי התגייס לצה״ל בתאריך 16.8.21 ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי, בגדוד ״צבר״, פלוגת פלחו״ד מחלקת החוד.

בסוף מסע כומתה, העניק עומר את הכומתה הסגולה ששימשה אותו בשירותו הצבאי לאיתי.

איתי התבלט כחייל מסור, אמיץ, אחראי, גיבור ונאמן. תואר על ידי מפקד היחידה כ״נכס אנושי אמיתי, אשר תמיד נתן את כל כולו, גם במצבים הקשים ביותר״.

במהלך השירות הצבאי השתתף בתרגילים ובמבצעים מורכבים אשר דרשו ממנו תושיה, אומץ לב ויכולת קבלת החלטות מהירה. בכל משימה לקח חלק גדול ומאתגר, ידע תמיד לעודד את חבריו ולהרים את רוחם.

איתי היה אדם חרוץ, בעל משמעת עצמית, קשוב ואכפתי, בעל לב רחב ופתוח ונכונות תמידית לסייע ולהעניק תמיכה.

במעגליו החברתיים והמשפחתיים הוא היה זה שאירגן מפגשים ואירועים וחיבר בין כל מי שסביבו. הוא אהב לבלות, אהב לעשות ספורט, להתאמן שעות בחדר כושר, לשמוע מוזיקה ולצייר שעות מרובות.

לאורך כל חייו ידע להעניק השראה לסובביו וללכת בעקבות חלומותיו. היה בעל לב רחב ופתוח והייתה לו נכונות תמידית לסייע ולהעניק תמיכה. אחד מחלומותיו היה להפוך למקעקע ולפתוח סטודיו לקעקועים לאחר שירותו הצבאי.

היה לו לו״ז צפוף כשהיה חוזר הביתה, נהג לבלות עם חברים, לבקר את הסבתות, להתאמן בחדר כושר, לצייר שעות מרובות ולהשתתף בחוג ציור.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשפרצה המתקפה, איתי היה ברגילה. המפקד שלו יצר איתו קשר טלפוני ובישר לו שהוא וכל שאר המחלקה מוקפצים ובסיום שיחת הטלפון איתי אמר בכיליון עיניים למשפחתו: ״סוף סוף אני הולך להיכנס לעזה, לעשות משהו משמעותי למען המדינה״.

איתי ושאר חבריו למחלקה הוקפצו לכפר עזה, שם ביצעו טיהור בתים, נלחמו והצילו אנשים רבים. לאחר מכן הם התאמנו והתכוננו רבות לפני הכניסה הקרקעית לרצועת עזה. במהלך כל התקופה היה חשוב לאיתי להתקשר למשפחתו ולחבריו ולעדכן אותם שהוא בסדר.

ב-27.10.23 יום שישי בשעות הבוקר, כשבישרו בחדשות שיש כניסה קרקעית לעזה, איתי יצר קשר טלפוני עם אימו רינת. אימו שאלה אותו ״האם אתם נכנסים קרקעית לעזה?״ איתי השיב לה: "אני נוסע לחו״ל, תביני לבד״. איתי צחק את צחוקו המתגלגל, נשמע רגוע, חדור מטרה ועם מצב רוח מצוין.

ב-31.10.2023 בשעה 9:04 בבוקר, בעיצומה של הלחימה בצפון רצועת עזה, נורה טיל נ״ט לעבר הנמ״ר שבו שהה איתי עם אחד-עשר חבריו. המחבל הסתתר בבניין סמוך לנמ״ר. איתי ועוד עשרה מחבריו נהרגו במקום.

נהג הנמ״ר, היחיד שניצל, סיפר שכמה רגעים לפני שאיתי וחבריו נפלו, איתי סיפר בדיחה וכולם התפוצצו מצחוק.

סמל ראשון איתי יהודה נפל בקרב ביום ט"ז בחשוון תשפ"ד (31.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו, שבועיים וחצי לפני יום הולדתו ה-21. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים.

איתי השאיר אחריו מכתב שכתב כמה דקות לפני הכניסה הקרקעית לעזה. הוא נשא עימו את המכתב, שנמצא שרוף בחלקו. כך כתב:

״יום שישי 18:41 מאיפה אתחיל? מי חשב שאצטרך לרשום מכתב פרידה.

להוריי, אני רוצה להגיד לכם תודה שגידלתם אותי וחינכתם אותי להיות מי שאני ולאיפה שאני הגעתי, אני כל כך מעריך אתכם גם אם לפעמים זה לא היה נראה (ההמשך נשרף)...

עומר ועדי (ההמשך נשרף)... הכי טובים (ההמשך נשרף)...

לחברים ולאנשים שהכרתי בחיי: תודה על כל הרגעים שהיו לי איתכם, על כל היציאות והצחוקים, בזכותכם צחקתי בלי סוף, אוהב אותכם בטירוף. חוץ מזה, חשוב לי לומר שאני לא מתחרט לרגע שהתגייסתי לקרבי וזה הדבר הכי טוב שעברתי בחיי. אם אתם קוראים את המכתב הזה סימן שסיימתי את (ההמשך נשרף)... בשביל להגן (ההמשך נשרף)..."

אימו רינת ספדה לו: ״אהוב של אמא, אני עומדת פה ולא מאמינה, הבטחת שנתראה בקרוב, הבטחת, הבטחות צריך לקיים. קיבלתי אותך במתנה ליום הולדת שלושים ושתיים ומתנות לא מחזירים. היית ילד שאוהב להגשים את החיים, אוהב להגשים את החלומות, ילד מוכשר, חייכן, רגיש וספורטאי. אהבת את הצבא, החברים והביחד, רצית להילחם ולהגן על המדינה, הרגשת שזאת משימת חייך. איתי שלי אנחנו לא נפרדים לעולם, תמיד תהיה חלק מהלב שלי״.

מפקד החטיבה ספד לו: ״כשאנחנו נזכרים באיתי, אנחנו נזכרים בגבורת לב, בחסד האנושי וביכולת לראות את הטוב בכל מצב, הנכונות שלו לעזור לכל אדם הייתה בלתי נתפסת״.

איתי מונצח באתר חללי חטיבת גבעתי ובאתר תנועת הנוער העובד והלומד. בבית ספר היסודי ״נווה חוף״ שבו למד נערך סדר פסח בית-ספרי לזכרו, סרטון עם קטעים מהצילומים של איתי שנערכו בבית ספר נמצא ביוטיוב תחת השם ״לזכרו של איתי יהודה״.

איתי מונצח בספר: ״אם אתם קוראים את המילים האלה", בו מופיע מכתבו האחרון שכתב רגע לפני שנכנס קרקעית לעזה.

איתי מונצח בספר: "מורשתם של גיבורים״, שבו מובא סיפורו האישי לצד סיפורי עוד גיבורים שנפלו.

בבניין עיריית ראשון לציון הוצגה תערוכה של חלק נכבד מציוריו של איתי, וב״יד לבנים״ ראשון לציון מוצגים ציוריו בתערוכה הפתוחה לכול.

בתאריך 17.11.2024, ביום הולדתו ה-22, הוכנס לבית הכנסת בית חב״ד בראשון לציון ספר תורה שנכתב לעילוי נשמת איתי.

בבית ספר ״נווה חוף״ הוקמה פינת החברות לזכרו של איתי יהודה, ובה צמחייה ופינת ישיבה. כמו כן היה טקס ותהלוכת תלמידים ומורים לזכרו. בתיכון "מקיף י'" בראשון לציון הוקמה, בכניסה לבית הספר, תערוכה מציוריו של איתי.

עמודים לזכרו של איתי נפתחו באתר remember.bio, באתר memoriz.plus וכן באינסטגרם, תחת השם remember_itayyehuda. העמודים כוללים תמונות, סרטונים וסיפורים מתחנות חייו השונות.