בנם של נעמי ואמיר. נולד ביום י"ח בשבט תשס"ה (27.1.2005) ברמת השרון. אח תאום זהה ליואב ושניהם אחים קטנים לקרן.

איתי גדל והתחנך ברמת השרון, למד בבית הספר היסודי "הדר", בחטיבת הביניים "קלמן" ובתיכון "אלון", בו סיים את לימודיו בהצטיינות במגמת ביולוגיה.

מילדות התבלט בכישוריו הספורטיביים. כשהיה בן חמש החל לשחק בקבוצת הילדים של מועדון הכדורגל "הפועל ניר רמת השרון", ובמקביל שיחק גם טניס וכדורסל. מגיל שתים-עשרה, מיקד את פעילותו הספורטיבית בענף הכדורסל. בתחילה שיחק בקבוצת העתודה של מועדון הכדורסל "א.ס. רמת השרון" ומכיתה ט' עד סוף התיכון היה שחקן בליגת הנוער של המועדון.

כספורטאי בכל רמ"ח איבריו, שאף תמיד להיות הטוב ביותר בכל מה שעשה. על המגרש ומחוצה לו היה חבר נאמן שעזר לכולם, תרם לקבוצה ופעל למען טובת הכלל, ידע לעמוד על שלו ולהביע את דעותיו אך תמיד קיבל את האחר ואת השונה והתנהל בכבוד ובהערכה מול יריביו.

כשהיה בן שתים-עשרה, השתתף עם כיתתו בתוכנית הטלוויזיה "ששטוס/ הכיתה המעופפת" ששודרה בערוץ הילדים. בתחרות שנערכה במסגרת התוכנית, זכתה הכיתה של איתי בטיול לבלגיה, בו ביקרו, בין היתר, במסלול מרוצי המכוניות "פורמולה 1". הביקור הותיר רושם רב על איתי והוא התאהב בענף ספורט זה.

כמו כן, אהד את "מכבי תל אביב" בכדורסל ובכדורגל, את קבוצת הכדורסל "דאלאס מאבריקס" מליגת ה-NBA, את קבוצת הכדורגל של ברצלונה ואת נבחרת ארגנטינה בכדורגל. השחקנים האהובים עליו היו הכדורגלן ליאו מסי והכדורסלן לוקה דונצ'יץ'.

מלבד ספורט, אהב גם מוזיקה ישראלית, ניגן בגיטרה והתעניין מאוד בהיסטוריה, בעיקר בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא היה חכם ומשכיל, בעל זיכרון פנומנלי, חוש הומור, מחשבה מקורית ומעמיקה ותושייה שאפשרה לו למצוא את הפתרון היעיל והמהיר ביותר לכל בעיה. בדרכו השקטה והצנועה הפגין עוצמה ומנהיגות, נהג למעט במילים ואמר רק את מה שהיה נחוץ מבחינתו, באופן ישיר, מדויק ותמציתי.

חיוכו המבויש והכובש, שהיה אחד מסימני ההיכר שלו, העיד כי מתחת לחזות הספורטיבית, החזקה והחסונה פועם לב רגיש ואוהב, של חבר אמת ובן משפחה למופת.

איתי אהב את החיים, נהנה לצאת לטבע ולטייל בארץ ובחו"ל. כשהיה נער, התמחה בצליית בשר והיה אחראי על המנגל בכל אירוע חברתי ומשפחתי, כגון הקמפינג השנתי שערך עם חבריו ובני משפחתו בכנרת בכל חג שבועות.

ב-13.8.2023 התגייס לצה"ל והחל את מסלול הטירונות בדרכו להיות לוחם קרבי בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל. מהר מאוד בלט במקצועיותו ובכישוריו, וכן בחוש ההומור המשובח ובכישורי החקיינות שלו. בין היתר, נהג להבהיל את חבריו כשהגיח מאחוריהם עם חיקוי מדויק של סמל המחלקה.

חלומו הגדול היה ללמוד רפואה אחרי השחרור, ולצד זאת שאף להעמיק את ידיעותיו בתחומים נוספים שעניינו אותו, כמו היסטוריה, קולינריה, ועוד.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.

איתי היה בעיצומה של הטירונות כשפרצה המלחמה. שבוע לאחר מכן, חולקו תפקידי הלחימה לטירונים ואיתי, לאור כישוריו הפיזיים וחוסנו המנטלי, שובץ כנגביסט חוד – לוחם בחוליית החוד המובילה את הפלוגה, הנלחם במקלע "נגב". מפקדו ומדריכת הקליעה שלו סיפרו שהיה נגביסט חוד מהטובים והמוכשרים ביותר שראו. על אף האתגר שבנשיאת המקלע הכבד, תמיד שמר על מוטיבציה וחיוביות, וגם כשהיה לו קשה נתן את כל כולו, לא עצר ולא ויתר לעצמו.

אחרי מספר חודשי הכשרה, הצטרפו איתי וחבריו למערך המלחמתי ונכנסו ללחימה בשטח רצועת עזה. איתי שובץ כנגביסט חוד בפלוגת החוד ולחם באומץ ובגבורה. לאור ביצועיו יועד לפיקוד ולקצונה והיה אמור לצאת לקורס מ"כים עם סיום הפעילות ברצועה. "רציתי לשמור אותך לצידי לתמיד", אמר המפקד שלו, "אבל בסוף הבנתי שאם לא תהיה מפקד בצבא ההגנה לישראל, כולנו נפסיד. אתה מהראויים שאני ראיתי, מהראויים ביותר".

ביום שישי, 10.5.2024, במהלך פעילות מבצעית בשכונת זייתון שבעיר עזה, נכנסה חוליית החוד בה לחם איתי לאחת הסמטאות אל תוך זירת מטענים. עם כניסתם, הופעלו המטענים שהוטמנו במקום ואיתי נהרג. יחד איתו נהרגו עוד שלושה לוחמים מחוליית החוד.

רב-טוראי איתי לבני נפל בקרב ביום ב' באייר תשפ"ד (10.5.2024). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

אחיו התאום, יואב, ספד לו: "איתי גיבור שלי, אח שלי... אתמול ארגנו ערב לכבודך בבית הספר ובאתי עם הנעליים שלך, שקנית ל'פרום'... קנית מותג של שחקן שאף אחד לא יוכל להיכנס לנעליים הגדולות שהוא השאיר, וגם הנעליים שלך גדולות מכדי שאיש יוכל להיכנס אליהן... גיבור שלי, אתה בן אדם מדהים חכם ומצחיק, וכל כך מוכשר שזה לא פייר.

"לנצח תישאר איתי, גיבור בן תשע-עשרה, לוחם בחטיבת הנח"ל, נגביסט חוד מצטיין, מורעל וקטלני, חייל מובחר שאין שני לו. כשמדברים על עוצמה אנושית, מדברים עליך גיבור שלי... היית כל כך גאה במה שאתה עושה ואני הייתי כל כך גאה בך. צה"ל איבד את הטוב שבלוחמיו ובמפקדיו לעתיד... אני איבדתי את החצי השני שלי, לנצח תישאר בלב שלי".

"איתי היה החבר הראשון מהצוות שהצלחתי לדבר ולהיפתח אליו", כתב תומר, "חלקנו את אותו הומור ורק איתי בהתחלה נתן לי הרגשה שאני חלק, עם חיוך ענק ואפס אגו. בנוסף לאישיות הענקית, איתי היה הלוחם הכי טוב ומקצועי שהכרתי... זכיתי להכיר אח כמו איתי לבני".

גינה לזכר איתי הוקמה בחצר הבניין בו גדל ברמת השרון.

קבוצת הנוער שבה שיחק ברמת השרון נקראה על שמו – "א.ס. רמת השרון איתי".

עמוד הנצחה לזכרו נפתח באינסטגרם, תחת השם remember_itai_livny, ובו תמונות, סרטונים וסיפורים מתחנות חייו השונות.

עמודי הנצחה נוספים נפתחו באתר memoriz.plus ובאתר "זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית".