בן יצחק (הכהן) ושמחה. נולד ביום ט"ז בסיון תשי"ג (30.5.1953) בנטעים. סיים בהצלחה את לימודיו בבית-הספר היסודי 'סיני' שבראשון-לציון. מחמת מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו הענפה נאלץ לחרוג ממסלול-הלימודים התקין ולצאת, כבר בגיל רך, לעבודה. על-אף תנאי-החיים הקשים היה אלברט אופטימי מטבעו, והחיוך לא מש מפניו. הוא היה חבר בתנועת 'המכבי הצעיר' בעירו והשתתף בכל פעולותיה. את זמנו הפנוי הקדיש לאיסוף בולים והותיר אחריו אלבומי-בולים מסודרים להפליא, שמשפחתו תרמה, לאחר מותו, לבית 'יד לבנים' שבראשון-לציון. לפני גיוסו לצה"ל למד את מקצוע המלצרות ועבד פרק-זמן ב'אולמי-ראשון'.

אלברט גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1971 והושם לחיל-הקשר. בחיל זה עבר קורסים רבים והוסמך כמחסנאי/פקיד טכני. לפרק-זמן הועבר לחיל-חימוש וסיים שם קורס מסגרים-כלליים. היה מעורה בחברה והשתלב בה. מפקדיו העריכוהו כחייל ממושמע, הממלא את תפקידיו כהלכה, בתעודת-השחרור שלו צוינה התנהגותו כטובה- מאוד.

במחצית מאי 1972 שוחרר אלברט מהשירות הסדיר בגלל ירידה בפרופיל הרפואי ואף לא הוצב לשירות-מילואים. אלברט סירב להשלים עם רוע הגזירה והשתדל ללא-הרף לבטלה, משום שהרגיש וידע שהוא יכול לתרום מכוחו לצה"ל ולמדינה, ולבסוף עלה הדבר בידו. מיד לאחר שהוצב לשירות-מילואים ביקש והצליח להתקבל לשירות-קבע.

ביום ז' בסיון תשל"ז (24.5.1977) נפל אלברט בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבבית-העלמין בראשון-לציון. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ושלוש אחיות.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "סמ"ר כהן אלברט שירת את צה"ל בנאמנות, ביעילות ומילא את המוטל עליו בשלמות תוך מודעות להתחייבויות המוטלות עליו כאיש-צבא. אלברט שימש דוגמה וסמל באורח מילוי תפקידו ומילוי המשימות שהוטלו עליו".