בנם של שרון ומנחם. נולד ביום ה' בסיוון תשנ"ו (23.5.1996) בירושלים. אח צעיר לאייל, איתי ואביטל.

מגיל צעיר אלון נהג בכבוד כלפי אחרים, ותמיד עם חיוך ממיס וכנה על פניו. הוא היה בעל חוש הומור שנון, חשיבה חריפה, אופטימי ותמיד תמיד רגוע.

אלון גדל בשכונת קטמון הישנה בירושלים ולמד בבית הספר היסודי "חורב". את לימודיו התיכוניים המשיך בישיבת "חורב" וסיים בהצטיינות. תוך כדי לימודיו בתיכון גם סיים בהצלחה מספר קורסים בביוטכנולוגיה ומדעים באוניברסיטה הפתוחה.

בגיל ארבע-עשרה אלון עבר קורס עזרה ראשונה ב"מד"א" (מגן דוד אדום) בירושלים והמשיך בפעילותו ההתנדבותית בארגון, תחילה כמתנדב ובהמשך כחובש, לאורך שנות לימודיו בתיכון ואף לאחר מכן.

לאחר לימודיו התורניים בישיבת הר עציון, התגייס לחיל השריון, יצא לקורס מפקדים ובהמשך לקורס קצינים.

אלון היה קצין מקצועי ומפקד מסור אשר פיקד על חייליו באנושיות והוביל אותם מתוך דוגמה אישית, תמיד מתוך נועם וברוח חיובית. טובתם הייתה בראש מעייניו והוא דאג לכל צורכיהם, האישיים והמקצועיים. חברו ליחידה כתב כי אלון "היה זה שתמיד דאג לפק"ל קפה כדי לכנס את המחלקה, שידע להושיט יד מיד כשנזקקו לעזרה... בימים שבהם רגישות היא כה יקרת המציאות, היית הרגיש והאדיב בין האנשים שהכרתי בחיי".

לאחר שירותו בסדיר ובקבע המשיך לשרת במילואים בתדירות גבוהה ובמסירות רבה כקצין שריון בחטיבת "הזקן".

בשנת 2021 החל אלון ללמוד רפואה בטכניון. ההחלטה ללמוד רפואה הייתה מתוך תחושת שליחות, וייעוד של הצלת חיים שהציב לעצמו.

כבר בתחילת לימודיו בטכניון, כמו בכל מקום שבו היה, אלון שם דגש על הקשרים החברתיים שהיו חלק בלתי נפרד ממנו. הוא דאג לארגן שכולם יישארו בסופי שבוע ויאכלו יחד ארוחות שישי, שבהן יפנו את כל תשומת הלב לשיח ולמשחקי קופסה. במהלך לימודיו אלון עבד בחברת סטארטאפ רפואי, התנדב בעמותת "לתת", עבד באופן שוטף על שיפור הכושר הגופני שלו וכל זאת בזמן היותו תלמיד מצטיין, בעל חשיבה ייחודית ויכולת ניתוח עמוקה.

בהתנדבותו ב"לתת" בלט באחריותו ובמסירותו לתפקיד וקודם להיות רכז מתנדבים. בארגון תיארו אותו כ"בחור מלא חיים, נעים הליכות ועם חיוך ענק שרק רצה לעזור ולהפוך את העולם הזה למקום טוב יותר".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כאשר פרצה המלחמה היה אלון בטיול בנפאל, אך מיד כשנודע לו על כך חזר לארץ כדי לשרת במילואים. ב-10.10.2023, מיד בחזרתו ארצה, גויס לשירות מילואים ובמהלך המלחמה שירת בשלושה סבבי מילואים, בתחילה בעוטף עזה ובהמשך בלבנון. בסבב מילואים השלישי, לאחר סיום תפקידו כמפקד מחלקת המרגמות, ביקש אלון לתרום בגדוד היכן שנדרש עד שיעבור לשרת כרופא צבאי בתום לימודי הרפואה. כשהוקמה פלגת הפת"ן הגדודית לפני הלחימה בלבנון, הוצב כמפקד בפלגה.

סרן אלון ספראי נפל בקרב בדרום לבנון ביום כ"ג בתשרי תשפ"ה (24.10.2024). בן עשרים ושמונה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

בני המשפחה החליטו להמשיך את דרכו של אלון ולהגשים את ייעודו - הצלת חיים. לזכרו נרכשו עמדת דפיברילטור, אמבולנס נט"ל ואופנוע טיפול נמרץ מד"א אשר פועלים ברחובות ירושלים.

אלון היה בן, נכד, גיס, דוד וחבר אהוב. הותיר בני משפחה וחברים רבים הכואבים את לכתו. כתבו אוהביו: "אלוני - אוהבים, גאים ומתגעגעים. בליבנו תמיד, תחסר לנו לעד".