בן אביבה ואברהם. נולד ביום כ"ח בכסלו תשל"ו (2.12.1975), בירושלים. אח קטן לרוני ושרית, אח גדול לשיר.

אורי למד בבית-הספר היסודי "גרשון אגרון" בירושלים ובבית-הספר היסודי "דוד סטון", המשיך את לימודיו בחטיבת הביניים "אורט" על שם בוורלי מינקוף וסיים את לימודיו התיכוניים במכללת "אורט" בגבעת רם.

אורי היה סקרן ורחב אופקים, קרא מאות ספרים בעברית ובאנגלית, חיבב במיוחד ספרי מדע בדיוני, כתב שירים וסיפורים קצרים, אחד מהם היה ספר שלא הושלם. כמה משיריו פורסמו בעלון בית-הספר. אורי עסק גם בכתיבת משחקי "מבוכים ודרקונים" עבור קבוצת חברים, ששיחקו יחד שנים רבות. אהב מאוד משחקי מחשב, היה עשיר בידע טכנולוגי ואף התראיין לטלוויזיה החינוכית בנושא בתוכנית הבוקר. כשסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון קיבל שי על עבודה למען הקהילה. כשהיה בן ארבע עשרה התגרשו הוריו.

אורי גויס לצה"ל במחצית ינואר 1994 והוצב לחיל התחזוקה. לאחר הטירונות, ולאחר שהשתלם בקורס אפסנאים, נשלח לצפון, לרמת הגולן וללבנון, ולאחר שבעה חודשים הועבר לנווה יעקב בירושלים לשירות בבסיס חיל התחזוקה. עקב בעיות משפחתיות, הכיר בו צה"ל כחייל בודד.

טוראי אורי אלוני נפל בעת שירותו ביום י"ז באלול תשנ"ד (24.8.1994). בן תשע עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אהוד ברק: "אורי, זכרונו לברכה, היה מש"ק תחזוקה ביחידת מחסני חירום. הוא תואר על ידי מפקדיו כחייל רציני, ממושמע ושקט". מפקדו כתב: "אורי היה חייל שקט, חברותי, מסודר ובולט ברצינותו".

ביוזמת אחותו, שרית, הנציחו בני המשפחה את שמו בשכונת קריית היובל: הם תרמו חמישים ספרי מדע בדיוני לספריית המרכז הקהילתי על שם פיליפ לאון, והקימו לזכרו פינה המוקדשת כולה לז'אנר האהוב עליו; רכשו ציוד למידה עבור תלמידי בית-הספר היסודי "גרשון אגרון", בו למד בשנותיו הראשונות; תרמו את ספרי הלימוד שלו למכללת "אורט" בה למד והקימו פינה לזכרו במעבדה לביולוגיה, המקצוע האהוב עליו. ספרים נוספים נתרמו לבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה.

לזכרו של אורי הוצא לאור ספר המרכז את יצירתו "שירת האינסוף" ומופיע באתר: bit.ly/urialoni

אחותו שיר ביימה סרט דוקומנטרי על סיפורו ויצירותיו, הסרט השתתף בפסטיבל הבמאיות בסינמטק תל אביב. ניתן לצפייה ביוטיוב בשם "הסוף".