בנם של ליאת ויעקב. נולד ביום כ"ו באדר א' תשס"ה (7.3.2005) באשדוד. אח לאורטל, אלינור, שני ואוריאל.
אח למחצה לרפאל חיים, מיכאל יוסף וגבריאל איתן, בניו של אביו מנישואיו השניים.
אליאב גדל והתחנך באשדוד, למד בבית ספר יסודי מקומי ובתיכון "בית החינוך אמי"ת י'" בעיר.
תלמיד מצטיין, שקט ומלא עוצמה פנימית, שכונה על ידי מוריו "המנהיג השקט של הכיתה". מחנך הכיתה סיפר עליו: "אדם נחוש ובטוח בעצמו, ברוך כישרונות וחבר אהוב, הוא היה החלום של כל מורה".
מגיל צעיר גילה רצון עמוק לעזור לאחרים, הציע את עזרתו בתחום הטכני לכל מי שביקש והתנדב בקביעות במסגרות שונות, בין היתר בחלוקת מזון לנזקקים. בבית הספר, שימש כיד ימינו של מחנך הכיתה, שם לב תמיד לתלמידים שהתקשו מבחינה חברתית או לימודית וקירב אותם אליו.
כך למשל, כשהיה בתיכון קרה שנעלמו כריכים ממזנון בית הספר. כשאליאב שמע על כך, הוא הציע למחנך הכיתה פתרון - להציב שולחן עם כריכים מוכנים ולכתוב שהם מיועדים למי ששכח את האוכל. המחשבה מאחורי הרעיון הייתה שאולי מי שגונב את המזון הוא תלמיד שאין לו אפשרות להביא כריך משלו. הנהלת בית הספר קיבלה את הצעתו של אליאב ואף הקצתה לכך תקציב, ואכן הבעיה נפתרה.
אהבת האדם הייתה נר לרגליו של אליאב. הוא היה מלא בנתינה, אהבה וחמלה לכל אדם, עזר וסייע לכולם בשמחה. חבריו תיארו אותו כחבר נאמן, האחראי שבחבורה, זה שתמיד אפשר לסמוך עליו. בני משפחתו סיפרו שהיה אח ובן מסור, שדאג לאחיו ולאחיותיו, כיבד את הוריו ומעולם לא השיב בשלילה לאף בקשה שלהם.
אליאב היה חייכן ואופטימי, בעל חוש הומור מיוחד, שאהב לאחד ולשמח את כל סובביו. תמיד חתר למצוינות, דחף את עצמו להיות אדם טוב יותר והשפיע לטובה על כל מכריו. אחרי הלימודים, עבד בחנות הממתקים של אביו ובכל רגע פנוי נהנה לצאת עם חבריו לחוף הים, לסרטים ולבילויים. בשנתיים האחרונות ללימודיו בתיכון הקפיד על כושר וערך אימונים רבים כהכנה לשירות הצבאי.
בקיץ 2023 סיים את לימודיו בתיכון בהצטיינות, כבוגר מגמת הסייבר.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
אליאב היה לקראת גיוס כשפרצה המתקפה, חיכה בקוצר רוח להתגייס, והיה נחוש לתרום את חלקו בהגנה על העם והמדינה.
ב-6.12.2023 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל. הוא הוכשר כנגביסט (לוחם היורה במקלע ה"נגב" הכבד) וביצע את תפקידו באומץ ובמקצועיות.
אליאב התגאה להיות חלק מחטיבת הנח"ל המפוארת והיה מלא במוטיבציה, בתחושת שליחות ומשמעות. במהלך ההכשרה, במקום לצאת לחופשה עם חבריו, בחר לצאת לקורס מפעילי "קטלן" – עמדת נשק המוצבת על גבי כלי רכב קרביים משוריינים.
חבריו מספרים שתמיד היה שם עבורם, הן ברגעי השמחה והן ברגעי הקושי. מעולם לא התלונן, לא ויתר לעצמו ולא להם, אך ידע לחזק, לתמוך ולעודד. בחוסנו הפיזי והמנטלי היווה להם דוגמה, היה מוביל וסוחף והצליח לרתום אותם יחד איתו לכל משימה.
בסקר שערכו המפקדים במהלך ההכשרה, נשאלו החיילים מי הלוחם שהם הכי סומכים עליו. כולם בחרו פה אחד באליאב.
עם סיום ההכשרה, אליאב נכנס ללחימה בשטח רצועת עזה והוצב בחוליית הפיקוד הקדמית של סגן מפקד החטיבה. הוא לחם בגבורה ובמסירות במשך חודשים ארוכים, תחילה בגזרת רפיח שבדרום הרצועה, ולקראת סוף 2024 הוצב בגזרת בית חאנון שבצפון הרצועה.
ביום שבת, 11.1.2025, יצא הגדוד לפעילות מבצעית בג'באליה. בדרכם לשם, נקלע הכוח למארב מחבלים ובקרב שהתפתח במקום, אליאב נפצע. הוא פונה במסוק לקבלת טיפול רפואי, אך בדרכו לשם מת מפצעיו. יחד איתו, נהרגו שלושה לוחמים נוספים.
רב-טוראי אליאב אסטיוקר נפל בקרב ביום י"א בטבת תשפ"ה (11.1.2025). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד. הותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.
אביו, יעקב, ספד לו: "ריבונו של עולם אני עומד להודות לך על המתנה שקיבלתי ממך לפני כעשרים שנה בעת לידת בני אליאב... בני אליאב, חייך היו חיי כבוד ודרך ארץ, זכית לקיים מצוות כיבוד הורים. ריבונו של עולם, בני אליאב היה צנוע בהליכותיו והיה מוקיר ומעריך לומדי תורה... ככה זה אליאב, תראה מה יצא, אתה שקט, צנוע, מופנם ונחבא אל הכלים והנה התפרסמת בכל עם ישראל".
חבריו כתבו: "אליאב שלנו, הילד הכי שקט ומופנם אבל מצד שני גם הכי מצחיק שיש, עם ההומור הציני שהכי אופייני לך. היית הבן הכי טוב להורים שלך, האח הכי טוב לאחים שלך והחבר הכי טוב לחברים שלך. כמה שאהבת את המדינה ורצית להגן עליה, כל כך אהבת להיות לוחם, זה נתן לך משמעות ועשית את זה הכי טוב שאפשר. במסוק, כשפינו אותך, שנייה לפני שעצמת עיניים אמרת 'שמע ישראל' וחייכת. זה הכי מתאר אותך אליאב, למות עם חיוך על הפנים".
אליאב מונצח באנדרטת "מקום בלב" לנופלי המלחמה תושבי אשדוד.
הוא מונצח באתר ההנצחה האינטרנטי לחללי העיר אשדוד במלחמה ובאתר ההנצחה האינטרנטי לחללי חטיבת הנח"ל.
בטקס שנערך במרץ 2025, הוענק למשפחתו של אליאב אות "אשדוד היפה".
לזכרו של אליאב, שופץ באשדוד בית חם לנערים שנפלטו ממסגרות ומצאו עצמם ללא קורת גג. לאחר השיפוץ, שונה שמו של המקום ל"בית אליאב".
עמוד הנצחה לאליאב נפתח באינסטגרם תחת השם remember_eliavas.
תצוגת מפה