בנם של ריטה וציון. נולד ביום י”ח בסיוון תשמ”ט (21.6.1989) בבאר שבע. אח לשלומי ואביחי.

אליאור גדל והתחנך בבאר שבע, למד בבית ספר יסודי בשכונת מגוריו והמשיך ללימודי חטיבה ותיכון ב”מקיף ז’“ בעיר, במגמת אומנות. היה נער חברותי ואהוב, שאפתן וחדור מטרה, חייכן ובעל כריזמה מיוחדת.

בהגיעו לגיל גיוס התגייס כלוחם במשמר הגבול (מג”ב) ושובץ ליחידת מג”ב ערבה. מילא את תפקידו במקצועיות ובמסירות, חדור מוטיבציה להגן על אזרחי המדינה. במהלך שירותו עבר קורס מ”כים ושימש כמפקד כיתה ביחידה.

עם תום שירותו הסדיר המשיך לשירות קבע באוגדת עזה. לאחר שהשלים קורס נגדי משמעת, מונה לרס”ר (רב-סמל ראשון) האוגדה ושירת בתפקיד זה במשך כארבע שנים. בלט בכישוריו החברתיים, בהובלה אישית ובהנעת חייליו לשירות משמעותי ומסור.

במהלך תקופה זו נישא לחן, אהובת נעוריו. יחד הקימו את ביתם בעיר אופקים ונולדו להם שני בנים – לביא והראל. אליאור היה אבא מעורב, חם ואוהב, שנוכחותו בבית הורגשה בכל פרט. בעת נפילתו בקרב, חן הייתה בתחילת הריונה השלישי, הריון שזכה לידיעתו ולתחושת אושר עילאית, אך את פרי אהבתם – בנם עילאי – לא זכה לראות.

בפברואר 2015, מיד לאחר סיום שירות הקבע, התגייס למשטרת ישראל והחל את דרכו כבלש ביחידה המרכזית (ימ”ר) נגב. במשך שלוש שנים לקח חלק פעיל בפרשיות מסווגות ובמאבק בארגוני פשיעה, בסחר בסמים ובפתרון תיקי רצח. הצטיין בעבודתו, הפגין תושייה ונחישות ותרם רבות להצלחת משימות היחידה.

בהמשך דרכו עבר למחלק המ”מ (מודיעין מבצעי) במערך המבצעים הטכנולוגיים של אגף המודיעין והחקירות. אליאור התבלט ביכולותיו הטכנולוגיות, ביצירתיותו וביכולת התכנון והביצוע הגבוהות שגילה. הוביל יוזמות חדשניות וסייע בפענוח תיקי פשיעה חמורים, תוך תרומה להצלת חיי אזרחים.

בזכות הצטיינותו התעניינו בו יחידות מיוחדות ובהן הימ”ס (יחידת המסתערבים) והימ”מ (היחידה הלאומית ללוחמה בטרור), והוא שקל את המשך דרכו.

המוטו שהנחה אותו כל חייו היה האמונה שכל אדם מסוגל להגשים כל חלום המצוי בליבו, בעזרת נחישות, אופטימיות ואמונה עצמית. בכל אתגר מקצועי היה שואל – “למה מה חסר לידיים שלנו?”, משפט שהפך עם הזמן לסמל ולמורשת במערך המבצעים.

אליאור ניחן בחריצות בלתי מתפשרת, חתירה למצוינות, וסקרנות אין-סופית. היה הראשון להושיט עזרה, תמיד בענווה, בצניעות ובשמחה. האמין תמיד כי עשיית הטוב מביאה טוב לעולם. תמיד אמר “תעשה טוב - תקבל טוב”. אליאור ניחן בידע עולם נרחב, כושר למידה יוצא דופן, וידיים שהיטיבו לברוא ולתקן כל דבר. הוא היה דמות נערצת – בעל, אב, חבר ומדריך, שהערכים שהאמין בהם היו לו דרך חיים.

בשבת, כ”ב בתשרי תשפ”ד (7.10.2023), בשמחת תורה, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע רצחנית על יישובי עוטף עזה, שדרות, אופקים ונתיבות, על משתתפי מסיבת טבע ליד רעים ונירים, על בסיסי צה”ל ועל אזרחים בדרכים.

באותו בוקר עבד אליאור במסיבת “נובה” בסמוך לקיבוץ רעים, כבלש סמוי לאיתור סחר בסמים. עם תחילת ירי הטילים וחדירת המחבלים, פעל באומץ וללא לאות לסייע לבאי המסיבה להתחבא ולהימלט מהאזור, כשהוא מגן עליהם באמצעות מעט התחמושת שהייתה ברשותו.

בשעה 7:40, כאשר חדרו המחבלים לאזור, התקשר אליאור למפקדיו ודיווח על המצב, תוך שהוא נלחם בעוז נגד המחבלים. בהקלטות טלפון ששרדו נשמע אליאור מדריך את הנוכחים להסתתר ומרגיע אותם. ברגע הקריטי, צעק להם לברוח והגן בגופו על הנמלטים. אליאור נלחם בגבורה עד שנפל בקרב, תוך שהציל חיי אדם רבים.

המבלים במסיבה כינו אותו “המלאך השומר שלנו".

רב-סמל מתקדם אליאור יפרח נפל בקרב ביום כ”ב בתשרי תשפ”ד (7.10.2023). בן שלושים וארבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע.

הותיר אחריו אישה הרה, שני ילדים, הורים ושני אחים. שבעה חודשים לאחר נפילתו בקרב נולד בנו עילאי, הנושא את שמו בהשראת הודעת האושר ששלח אליאור לרעייתו עם היוודע דבר ההריון: “יש בי תחושה עילאית של אושר וציפייה.”

אליאור מונצח באנדרטת המשטרה בבית שמש, בפינת הנצחה ביחידת בילוש ימ”ר נגב, באתר “יזכור”, באתר עיריית אופקים ובאתר remember.bio.

לזכרו נערכו מרוץ משפחות, אימון משותף עם קבוצת הפועל באר שבע ותוכניות הנצחה חינוכיות בבתי ספר.

סיפור גבורתו ונפילתו מובא ברשת - https://youtu.be/rjHGBHkcGyA?si=Jm_jQPQsoMnqYRk3

מורשתו של אליאור – אהבת האדם, אומץ הלב, התושייה, האמונה בחלומות והנחישות להגשימם – ממשיכה להאיר את דרכם של אוהביו ושל כל מי שלמדו להכיר את סיפור חייו.