בנם הבכור של נורה ורימונד. נולד בשנת תשי"ח (1958) בהודו.

בשנת 1960, כשהיה כבן שנתיים, משפחתו עלתה לישראל והשתקעה באופקים. השנים הראשונות היו לא קלות. בני המשפחה גרו בצריף בתנאים צנועים והתמודדו עם אתגרי קליטה בארץ חדשה. אליאס למד בבית הספר היסודי "הגבעה" ובהמשך ב"תיכון מקיף כללי" בעיר. מכריו תיארו נער טוב לב, ביישן, שקט וצנוע.

אליאס חי ונשם כדורגל. הוא שיחק שעות ארוכות במגרש וצפה במשחקים בטלוויזיה.

בן מסור ואח אוהב ותומך. אליאס כיבד את הוריו ועמד לצד אחיו ואחיותיו. בנוכחותו השקטה בבית השרה שלווה ורוגע, וכבן בכור דאג לרווחת בני המשפחה ככל יכולתו.

בסיום התיכון ולפני גיוסו, עבד במכונאות רכב במחנה צאלים שבנגב.

בשנת 1978 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הקשר והתקשוב כנהג במחנה נתן סמוך לבאר שבע. עד מהרה בלט במקצועיותו, בחריצותו ובנועם הליכותיו וזכה להערכת מפקדיו ועמיתיו ליחידה. במסגרת תפקידו הסיע מפקדים ויצא לנסיעות רבות מחוץ לבסיס.

באחד הימים, במהלך נסיעה עם מפקדו, אירעה תאונת דרכים והג'יפ שבו נסעו התהפך. בתחילה היה נראה כי רק המפקד נפצע פציעות קלות, אך כעבור זמן התגלה כי אליאס נפגע גם הוא. הוא אושפז בבית חולים, וכחצי שנה לפני המועד המיועד לסיום שירותו הצבאי שוחרר והוכר כנכה צה"ל.

מאז שחרורו אליאס חי עם משפחתו באופקים. המשפחה והבית היו כל עולמו. הוא רחש אהבה עמוקה לבני המשפחה, הקרובה והמורחבת, והרבה לבלות עימם. לאימו גילה מסירות יוצאת דופן. הוא נענה ברצון לכל בקשה, ליווה אותה לבדיקות רפואיות, דאג לצרכיה היומיומיים וסייע לה בכל משימה. את הארוחות המשפחתיות והחגים אהב במיוחד והיה שותף להכנות.

אליאס אהב במיוחד לבלות עם אחייניו. הוא היה הדוד האהוב ששיחק, הצחיק ופינק את הילדים בגלידות עד שכבר לא נשאר מקום בבטן, כדבריהם. הוא העניק לבני המשפחה הצעירים תשומת לב מלאה ואהבה פשוטה וכנה, והם ציפו למפגשים עימו בקוצר רוח.

נודע כאדם חביב ואהוב על הבריות. באופיו השקט והצנוע כבש את לב כל מי שפגש, מגדול ועד קטן. כשהיה במצב רוח מרומם, התבדח והצחיק את כל סובביו.

נתינה, ענווה וטוב לב אמיתי היו עבורו דרך חיים. אליאס הושיט יד בשמחה, בחיוך ובלב שלם לכל אדם, מבלי לצפות לדבר בתמורה. בין אם מדובר בעזרה גדולה או קטנה, תמיד היה שם כדי לסייע.

בשעות הפנאי נהג לצפות בהתלהבות במשחקי כדורגל של קבוצות מהארץ ומחו"ל. הוא עקב בקביעות אחר הליגות המרכזיות, הכיר היטב את שמות השחקנים והיה בקי בתוצאות המשחקים.

ביום 16.11.2008 נפטר מדום לב.

אליאס אזקיאל נפטר ביום י"ח בחשוון תשס"ט (16.11.2008). בן חמישים בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין באופקים. הותיר אחריו הורים, אחיות ואחים.