בן רחמים וגרציה. נולד ביום י' בכסלו תרצ"ח (14.11.1937) בעיר פס אשר במרוקו. בשנת 1949 עלתה המשפחה לארץ דרך צרפת. בארץ שהה בחוות הנוער הציוני בקטמון שבירושלים ולמד בבית הספר התיכון על שם מונטיפיורי. לאחר מכן למד קורס לבנקאות מטעם בנק דיסקונט והיה לפקיד בבנק. חביב היה עליו הצילום והפיתוח. לצה"ל גויס באוגוסט 1956, השתתף במערכת סיני ולאחר מכן שירת בצבא הקבע. אחרי ששוחרר מן הצבא (כתום שבע שנות שירות) היה נקרא מדי פעם לשירות מילואים. גם במלחמת ששת הימים היה לו חלק. בשירותו הגיע לדרגת סרן והיה קצין מסור, אחראי ויעיל בשירותו ושימש כסגן מפקד פלוגת טנקים. לקראת סוף יולי נפצע אליהו במילוי תפקידו וביום ט"ז באב תשכ"ח (10.8.1968) מת מפצעיו. הניח אשה ובת קטנה; האשה היתה בהריונה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. במכתב תנחומיו לאשתו, כתב מפקד יחידתו כי רופאי בית החולים בבאר שבע אמנם ניסו להציל את חייו במשך שבעה עשר יום אבל כל מאמציהם היו ללא הועיל ולאחרונה מת מפצעיו אליהו הנאמן לתפקידיו ולחבריו, הישר וטוב הלב. הוא מסיים את מכתבו במלים: "מפקדי היחידה וחייליו יזכרו תמיד את חיוכו הטוב והלבבי". בחוברת "על גבולם", מאת שמריה אבני, שיצא על ידי קיבוצי הנוער הציוני הוזכר שמו וכן בעלון "הראל" שיצא על ידי דויד נבו.