בן נחמה ומשה, נולד בשנת 1921 בעיר רזקנה, לטביה. הוא קיבל חינוך ציוני בתנועת "נצח" של "השומר הצעיר", סיים בית-ספר מקצועי ועבד במסגרות. כאשר תקפה גרמניה הנאצית את ברית- המועצות, שלטביה כבר נכללה בתחומה, ברח לרוסיה, גויס לצבא האדום, סיים קורס סמלי מכונות-ירייה, שירת ארבע שנים בחזיתות השונות, נפצע פעמים אחדות וקיבל אותות-הצטיינות. בשנת 1944 שוחרר מהצבא האדום בגלל נכות (צליעה) ואחרי המלחמה חזר מאופא לריגה. אליהו התמסר לפעילות בארגון "הבריחה" הידוע שהעביר ניצולים יהודים דרך פולין וגרמניה לארץ-ישראל. מגרמניה נסע כמה פעמים בשליחויות שונות לפולין, אוסטריה וצ'כוסלובקיה, ואף עמד לחזור לברית-המועצות לנסות ולהציל חברים שנאסרו בגלל פעילות בארגון "הבריחה", אך נבצר ממנו לבצע את תוכניתו.

אליהו יצא מגרמניה בין אחרוני חבורתו והגיע ביום 21.5.1948 למדינת ישראל שעמדה על נפשה כשהיא מותקפת מכל עבר. אחרי שהייה קצרה בחיפה לשם פגישה עם אחותו ומשפחת אחיו שפונתה מעין גב, יצא אל אחיו, שכח את נכותו והצטרף לעובדי משק עין גב ומגיניו וניסיונו הצבאי היה להם לתועלת. אליהו נפל בעין גב מפגיעת פגז ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין גב.