בן יפה ולוי, נולד ביום י' בתמוז תרפ"ה (2.7.1925) בירושלים. הוא למד בבית-ספר עממי ובו בזמן היה הולך יום-יום לקבל שיעורי תלמוד מפי אבי אמו, שהיה למדן ומחנך נודע בעיר העתיקה, ומפי אביו שמע על מעשי הסבא השני, מראשוני העולים והמתנחלים בגליל העליון. אחרי שסיים את לימודיו בבית-ספר תיכון עבד כפקיד מחסנאי ושקד על העשרת אוצר ידיעותיו. היה חבר ה"הגנה" משחרותו ומראשית פרוץ המהומות במרכז המסחרי, למחרת החלטת עצרת האו"ם על החלוקה, שירת חודשיים בשמירה.

ב-1.2.1948 התגייס לשירות מלא ובהתאם לניסיונו נתמנה לאפסנאי במחנה גדוד "מוריה" ועלה לדרגת סמל. ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948), בהגיע אל הגדוד קריאה לעזרה דחופה ממגיני שכונת בית ישראל מפני כוחות הלגיון שתקפו מכיוון שייח'-ג'ראח, קפץ גם הוא אל המכונית שהסיעה את התגבורת. מפקדיו וחבריו ניסו לעוצרו: "הלא אין זה תפקידך, אתה נחוץ לנו כאן!" אך הוא לא שעה אליהם ויצא לקרב ושם נפל. נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.