בן לואיזה וצבי, נולד ביום י"א באלול תרפ"ב (4.9.1922) בעיר מישקולץ, הונגריה. לאחר שסיים בית-ספר עממי בעירו התחיל לעבוד במקצוע הרפדות בבית-המלאכה של אביו. היה חבר בתנועת-נוער ציונית בהונגריה. בשנת 1942 נשלח על-ידי ההונגרים לעבודת-כפייה במחנות-עבודה צבאיים. במשך שנתיים עבד והתענה מרה באוקראינה עד שנשבה על-ידי הצבא הסובייטי אחרי המערכה של וורוניז'. לאחר שחרורו מן השבי חזר בסוף 1945 לעיר-הולדתו ומצא בה רק שרידים מועטים ממשפחתו. הוא החליט לעלות והגיע ארצה באוניית-המעפילים "יאשיהו וג'ווד" ביום 27.6.1946. כחודש ימים היה עצור במחנה עתלית ומשהשתחרר הצטרף לקיבוץ גן שמואל. נתחבב על חבריו בהליכותיו השקטות, בכנות דבריו ומעשיו, בחריצותו ובנכונותו לעזור לזולת.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התייצב מיד לשירות ולגיוס אף-על-פי שתורו, לפי גילו, לא הגיע עדיין ושירת בחטיבת "גולני". עם מחלקתו, שצורפה לפלוגת פלמ"ח, השתתף בהגנת משמר העמק, היה בכפר תבור ובסג'רה, השתתף בקרבות זרעין, גשר, צמח, עכו ודגניה. ביום כ"ב באייר תש"ח (31.5.1948), בשעת הקרב על לג'ון, נפגע מכדורי האויב ונפל בשעה שחש לעזרתו של חבר פצוע. לאחר כשלושה שבועות נאספה גופתו משדה-הקרב והובאה למנוחת-עולמים בבית-הקברות במשמר העמק.