בן פייגה ובנימין-צבי, נולד ביום י"ז באלול תרפ"ח (2.9.1928) בווארשה, בירת פולין. סבו-זקנו היה רב ראשי בקהילה המפוארת של וארשה רבתי. אליהו התחנך על ברכי התורה ולמד ב"חדר" וב"ישיבה". בשנת 1938 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בפתח תקווה, שם המשיך אליהו ללמוד בישיבת פתח תקווה. בשנת תש"ו, אחרי פטירת אביו, עזב אליהו את לימודיו ויצא לעבודה על- מנת לפרנס את אמו אשר אהב מאוד, ברצותו לגמול לה על דאגתה התמידית לו בשנות ילדותו.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס גיוס מלא ולחם בשורות חטיבת "אלכסנדרוני". ביום י"ד בסיוון תש"ח (21.6.1948) השתתף בקרב ליד כפר יונה ונפצע פצעים קשים. הוא הועבר לבית-החולים בילינסון ובמשך חודשיים התענה בייסורים קשים עד שנפטר, ביום ב' באב תש"ח (7.8.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.